אומרות לא לדשא סינתטי

דשא סינתטי בגני הילדים הוא אחד הנושאים הכואבים לנו במיוחד.

כמחנכות ומחנכים לאהבת הטבע והסביבה, קשה לנו לראות חצרות גנים מרוצפות בפלסטיק. אנחנו מודעים לקושי שיש לגננות רבות לעמוד בלחץ של ההורים או של הרשות, ולפעמים בחוסר הרצון של הצוות הגן עצמו לתחזק חצר חולית. אגב, גם דשא פלסטיק צריך לתחזק וגם גם מתחת לדשא הסינתטי מתפתחים מזיקים. לדעתנו, חצר של גן ילדים צריכה להיות כמה שיותר טבעית ובטח לא מרוצפת פלסטיק. במיוחד כאשר מודעים לכל הרווחים ההתפתחותיים והחברתיים שיש במשחק בחול, בבוץ ובאדמה.
בחרנו להביא כאן שני סיפורים על גננות שהוציאו את הדשא הסינתטי, או חלקו, מהחצר שלהן, בתקווה שזה ייתן השראה ותקווה לעוד גננות שרוצות חצר טבעית יותר.

הדשא היה מתנה מההורים 

גננות רבות מספרות לנו, שהעירייה או המועצה התקינה לה דשא סינתטי בחצר בניגוד לרצונה. אבל מה עושים כשהדשא הסינתטי הוא בכלל מתנה מההורים כהוקרה והערכה לגננת? איך אפשר להוציא אותו מהחצר?
זה מה שקרה לגננת סמאח זועבי מגן "אל דלאבל" בכפר טמרה שבאיזור הגלבוע. בגן של סמאח הייתה חצר קטנה אבל צמוד אליה היה שטח אדמה מוזנח. היא גייסה את ההורים להפעיל לחץ על המועצה כדי שהשטח הזה יצורף לגן. הלחץ הצליח והשמחה הייתה רבה. כה רבה, שההורים הפעילים התארגנו והביאו קבלן שיישר את השטח ופרש דשא סינתטי על הכול, כמתנה לגן.
"השנה עברתי השתלמות בחינוך לקיימות עם אורה המר מהרשת הירוקה", סיפרה סמאח. "ברגע שהיא נכנסה אלי לגן היא אמרה: 'מה, הכול דשא סינתטי? חבל, כזה שטח גדול'. המשפט הזה פתח לי משהו בראש. עברתי השנה גם השתלמות על טיולים בטבע, ויחד עם החינוך לקיימות זה שינה לי את נקודת המבט. ביחד עם אורה התחלתי להסתכל אחרת על הדשא הסינתטי, והבנתי שהוא לא טוב לסביבה ולא טוב לילדים. מצד שני היה לי לא נעים מההורים, שהשקיעו מזמנם ומכספם".

האדמה החשופה מסקרנת את הילדים

סמאח חיכתה לעיתוי הנכון: "אצלנו בט"ו בשבט כל ילד שותל עץ בחורשה ליד הכפר. גם את השתילים האלה ההורים מביאים. כינסתי אסיפת הורים, סיפרתי להם שאני משתתפת בהשתלמויות ושאני רוצה לנצל את שטח החצר כדי לשתול בה את העצים שהם מביאים. סיפרתי להם שמבחינה חינוכית והתפתחותית יותר טוב לילדים להיות קרובים לאדמה, לשחק איתה ולעבוד בגינה, וגם שגינה פורחת וצמחייה יהיו יפים ואסתטיים. רק אז ביקשתי מהם שנוריד חצי מהדשא הסינתטי – והם שיתפו פעולה!"

"בינתיים הספקנו לשתול בחלק החשוף כמה עצים. בשנה הבאה אני מתכננת להוריד עוד חלקים מהדשא הסינתטי, לשתול עוד צמחים, להקים גינת ירק וחממה קטנה, להוציא את המשתלה שכבר יש לי לחצר ולהגדיל אותה. אני מאמינה שהעבודה באדמה מרגיעה את הילדים. הם מאוד אוהבים לשחק בחלק החשוף, ולחפש נמלים למשל. הם יותר רגועים ועסוקים, כמו בזמן הטיולים שלנו לחורשה".

מפלסטיק למרחב חי

שגית קרטה, הגננת של גן הילדים במושב אומן שבמועצה האזורית גלבוע, "ירשה" שטח מכוסה דשא סינתטי בחצר הקדמית של הגן שלה.
במסגרת ליווי שקיבלה משחף צבר מהרשת הירוקה, היא החליטה להעיף את יריעות הדשא המלאכותי, לחשוף את האדמה ולהחזיר לה חיים. היא קראה למקום "מרחב חי – מקום מזמן לבעלי חיים". יחד עם הילדים הם חיפו את הקרקע בנשר עלים, בנו מסלעה קטנה, הניחו ערימת מקלות וסידרו מקומות מסתור לחרקים. הם הוסיפו עציצים עם צמחים מזמני בעלי חיים, ובעזרת שחף וההורים שגית בנתה שני ספסלים ממשטחים. כעת הילדים יכולים לשבת שם, לחפש חרקים, להתבונן ולחקור. לדוגמה הם הביאו זרעים מגינת הירק הסמוכה, ובדקו האם בעלי החיים במרחב החי אוכלים אותם.
בעקבות השינויים עלה גם צורך בשינוי הרגלים. הילדים היו רגילים לעבור בשטח הזה בלי לשים לב על מה דורכים ושגית עבדה איתם – בקבוצות קטנות – על גבולות ועל הקניית הרגלים חדשים, כמו ללכת בזהירות ולשים לב על מה דורכים.

גזרי ושמרי: דשא סינתטי – לא בגן שלי

התחממות: דשא סינתטי מתחמם בקלות במגע עם קרני שמש ויכול להגיע ל-50 מעלות ויותר. המגע עם המשטח הלוהט עלול לגרום לכוויות. משחק ממושך על גבי משטח הפולט חום עלול לגרום להתייבשות.
התפוררות: ההתחממות יחד עם שחיקה של החומר גורמת לדשא הסינתטי להתפורר לחלקיקי אבק מיקרו-פלסטיק. הילדים נושמים חלקיקים אלה והדבר עלול להחריף אסתמה ומסוכן לבריאות באופן כללי.
פליטת חומרים מסוכנים: מחקרים שונים מצאו כי דשא סינתטי, בעיקר כאשר הוא מתחמם, פולט תרכובות כימיות שונות (לדוגמה PFAS) וחומרים רעילים כגון עופרת, קדמיום, כרום ועוד. חומרים אלה הוכחו כמזיקים מאוד לבריאות, משבשים מערכות שונות בגוף ואף כמסרטנים.
פגיעה התפתחותית ובריאותית: איתן שקד, מטפל רגשי במשרד החינוך ומפתח מודל “משחקי האדמה”, כתב בנייר עמדה ששלח לשרי החינוך, הבריאות והסביבה: "מניעת המגע הימיומי של הילדים [עם חול ואדמה] גובה מחירים עצומים. חלק מהמחיר הוא המגפה האדירה של קשיי הוויסות למיניהם: לקויות בוויסות החושי, בוויסות הרגשי וקשיי הקשב והריכוז שמועצמים נוכח קשיי הוויסות. במניעת המגע של הילדים עם עולם הטבע אנו עדים גם לפגיעה בחוסן הנפשי שלהם".
לעומת משחק על משטח דשא סינתטי, משחק בחול ובבוץ מפתח מוטוריקה גסה ועדינה, מפתח את התחושתיות, מאפשר לילדים לגלות ולחקור את תכונות החומר (יבש, רטוב, נשפך) ומלמד קשר בין פעולה לתוצאה. ארגז החול הוא מקום נפלא למשחקי דמיון, להתנסויות במרחב, לביטוי עצמי ולאינטראקציות חברתיות. שום משטח סינתטי לא יכול לספק זאת לילדים.

כתבה בכלכליסט על איתן שקד ומלחמתו בדשא הסינתטי