כשחושבים על התפראות קל לדמיין פרויקט עתיד מאמץ ותקציבים, ויערות קדומים שבהם משוטטים צבאים מפוארים, זאבים וחזירי בר. אבל התפראות יכולה להיות הרבה יותר צנועה, מקומית ובעיקר נגישה כמעט לכל אחד.
ברחבי הארץ יש לא מעט התארגנויות של תושבים או של קבוצות פעילים, שמבקשות לא רק לשמור על שטח מסוים כ"ירוק" אלא ממש להחזיר אליו מאפיינים וסממנים של שטח בר טבעי, על הצמחים ובעלי החיים האופייניים לו. בתי ספר, כיתות וגני ילדים יכולים לאמץ שטחי בור ולבנות סביבם קהילה, שתפעל למען התפראות. בכך הם יוסיפו לא רק למגוון הביולוגי המקומי אלא גם ייצאו לפעילות חוץ כיתתית ויעמיקו את הלמידה. וכאשר הרשויות המקומיות נענות לקבוצות הללו ומשתפות איתן פעולה, יש הצלחות. הנה כמה מהן:
אקופארק גלילות (חורשת דרזנר)
ממזרח נתיבי איילון, ממערב כביש החוף, מצפון כביש 5 ומכאן ועד להודעה חדשה תכניות בינוי ו"פיתוח". אלה נתוני הפתיחה של שטח הקרקע המכונה כיום "אקופארק גלילות". מי שמשוטט שם באביב משפשף את עיניו בתדהמה למראה שפע פרחי הבר, שדה נרקיסים מרהיב, בריכת חורף וצמחיית נחל ועצים שונים ומגוונים. לרגע אפשר לשכוח שנמצאים ממש בצמוד לגבולה הצפוני של תל-אביב הצפופה וכי מעבר לכביש יש בניינים, בתי ספר וגני ילדים.
הפארק האקולוגי הוא פרי יוזמה של קבוצת תושבים פעילה. הם יזמו פעילות קהילתית לשיקום הטבע בשטח בשילוב גני הילדים, בתי הספר וקן הצופים הסמוכים. התושבים והילדים זרעו פרחי בר ושתלו פקעות. קבוצת הפעילים זכתה בקול קורא והזמינה מהחברה להגנת הטבע סקר טבע עירוני. בסקר זוהו במרחב 297 מיני צמחים, 159 מיני עופות וציפורים, 8 מיני זוחלים, מיני יונקים ומכרסמים, 5 מיני דו-חיים ו-33 מיני פרפרים, וזאת בנוסף למינים רבים מאוד של חרקים ופרוקי רגליים.
בזכות הפעילות הקהילתית התוססת החליטה עיריית תל אביב יפו לתמוך בתושבים. היא הקימה בשטח בריכת חורף גדולה ושטחי ניקוז, סללה שבילים והציבה שילוט. כיום משמש האיזור מוקד לפעילות נרחבת: גני ילדים, כיתות ותנועות נוער מגיעים לסייר בו בקביעות, בסופי שבוע המקום הומה משפחות שנהנים מטיול בשטח טבעי.
האחו הפורח בבאר יעקב
לפני כ-12 שנה חלמה קבוצת נשים מבאר יעקב על פיסת טבע בלב העיר. הן איתרו שטח קרקע מוזנח ביישוב, רתמו את הקהילה לנקות ולהכשיר את הקרקע, ובהמשך לזרוע ולשתול פרחי בר, וכך נולד "האחו הפורח".
האחו מתוחזק ומטופח על ידי מתנדבים, בסיוע המועצה מקומית. זו מעין גינה קהילתית, אבל טבעית ופראית שבה צומחים עצים ארצישראלים ופרחי בר מקומיים מושכים ציפורים ופרפרים. לכאן באים אחרי הגשם כדי לדשדש בשלולית, לראות חצבים בסתיו ושדה פרגים באביב. פיקניקים אסור לערוך במקום וצריך לשמור על השקט.
אקו פארק אפולוניה בהרצליה
הסיפור של אקו פארק אפולוניה הוא סיפור ניצחון של תושבים נחושים על המדינה, לא פחות.
בחופה הצפוני של העיר הרצליה, ליד שכונת נוף ים, נמצא שטח טבעי ובו בתי גידול ייחודיים כמו מצוקי כורכר, אדמת חמרה ובתה עשבונית, ערכי טבע נדירים, חלקם בסכנת הכחדה, ותל ארכאולוגי עם שרידים מרשימים של גתות ופסיפסים מלפני 1,500 שנה.
אולם כדרכם של שטחים באזור המרכז המבוקש, במקום תוכננו להיבנות אלפי יחידות דיור, מלונאות, מסחר, נופש ועוד. גם העובדה, שהקרקע עליה תכננו לבנות הייתה מזוהמת עקב פעילות של תע"ש במשך עשרות שנים, לא עצרה את המתכננים. מי שכן עצרו אותם היו תושבי השכונה הסמוכה, שהתארגנו למאבק והצליחו לגייס לעזרתם גם את ראש העירייה.
התושבים הציעו תוכנית אלטרנטיבית, בשיתוף החברה להגנת הטבע, לפארק שישמור על הערכים הסביבתיים, הטבעיים והארכאולוגיים. התוכנית נדונה בוותמ"ל (הוועדה למתחמי דיור מועדפים), הגיעה לבתי משפט ואף לבג"ץ, שפסק בהרכב מורחב ומיוחד לטובת התושבים.
כיום ניתן לטייל בשטח הפארק ולפגוש כ- 30 מינים של בעלי חיים, כולל עדר קטן של צבאים ארצישראלים, שהוא אחד העדרים האחרונים של צבאים באזור השרון. יש שם גם צבי ים ויבשה, ציפורים מקומיות ונודדות, מגוון רחב של זוחלים, קיפודי חולות ומגוון של צמחים ייחודיים. המרחב משמש גם המסדרון אקולוגי נחוץ מאוד המקשר בין גוש דן וחוף השרון.
עוד סיפור הצלחה של תושבי הרצליה הוא תל מיכל, אתר טבע עירוני שהוא שילוב בין תל ארכיאולוגי, בית גידול ייחודי, ריאה ירוקה וגם נקודת תצפית מרשימה מעל המרינה. את האתר אימצה קבוצת גמלאים שהשתתפו בקורס "ותיקים בסביבה"של החברה להגנת הטבע. הם יצרו בריכת חורף במו ידיהם, שתלו פרחי בר מקומיים, שמו שילוט, הזמינו קבוצות ניטור פרפרים, במקום מאורגנים סיורי טבע עירוני לציבור הרחב בסיוע העירייה. בזכות כל אלה הוחלט לשמר חלק מהשטח בצורתו הטבעית ולא לבנות עליו.
שכונת מעוז אביב בתל אביב
כמו במקרים רבים בארץ, תקופת הקורונה והסגרים גרמה לתושבי מעוז אביב "לגלות מחדש" פיסת שטח זנוחה ושכוחה בין פסי הרכבת והכביש המקיף את השכונה. רבים מהם התחילו לטייל שם באופן קבוע, עם הילדים והכלבים, והוקסמו מהצמחייה הטבעית.
כמה הורים לתלמידי בית הספר היסודי השכונתי "מגן" החליטו שצריך גם להשקיע ולהשיב צמחי בר מקומיים לשטח הזה. הם גייסו את התלמידים והצוות ואפילו את העירייה, טמנו פקעות, פיזרו זרעים, שילטו את המקום.
בריכת חורף קטנה נחפרה. כדי שיהיה כיסוח טבעי של הצמחייה ללא ריסוס, העירייה אפילו הביאה פעם אחת עדר עזים וכבשים שאכלו את הצמחים הגבוהים.
כיום התושבים הפעילים שומרים על המקום כמה שיותר טבעי. כדי למנוע זיהום אור הם פנו לאחראי על תאורת הרחובות בעייריה, וכעת חלק מהתאורה כבויה בלילות, כבר לא מדליקים שם מדורות בל"ג בעומר והתושבים ערניים ומתריעים על מצבים של שפיכת פסולת או על חניה לא חוקית.
כאמור, לא רק במרכז יש תושבים שמתארגנים ודוחפים לשמור על פיסות טבע בעיר או סמוך לה. רשויות רבות מבינות את החשיבות של שימוש בצמחיה מקומית חסונה במקום גינון עונתי עתיר משאבים. בעירייות רבות הפסיקו לרסס שטחים בחומרי הדברה ונותנים, לפחות בחורף ובאביב, לצמחים המקומיים לפרוץ ולמאביקים הטבעיים לעשות את עבודתם.
כדי לשמור על שטחים פראיים וטבעיים צריך כיום לפעול ולהתאמץ, זה לא קורה מעצמו. אולם שילוב של קהילה פעילה עם רשות קשובה יכול לחולל פלאים. בפעולה של נסיגה ופינוי מקום לטובת הטבע, הגודל לא קובע. כל שטח בור קטן בעיר יכול להפוך לנקודת התפראות. לצורך זה חצרות בתים משותפים וכמובן גם חצרות גני הילדים ובתי הספר יכולים להיות רלוונטיים. התפראות מקומית היא הדרך להביא את הטבע כמעט לכל אחד.
התפראות מהי: כשהטבע חוזר לעצמו
מתפראים בכיתה: ההתפראות ככלי פדגוגי