המשחק הלימודי "דרך ארץ" פותח על ידי הרשת הירוקה בשיתוף מנהל חברה ונוער במשרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה. מטרתו לחשוף את התלמידים לנושאים סביבתיים ואקלימיים מוכרים ורלבנטיים לחייהם, ולקשר אותם לערכים המנחים אותנו בהתנהלות היומיומית שלנו. הנושאים הסביבתיים שבהם עוסק המשחק הם: אופנה, מזון, אנרגיה והסביבה הטבעית. מורות ומורים המעוניינים בהרחבה לנושאים המוצגים במשחק יכולים להיעזר בחומרי ההעשרה הנמצאים כאן ולהזמין פעילויות נוספות של "הרשת הירוקה".
אופנה
תעשיית האופנה היא אחת המזהמות הגדולות בעולם. בנוסף היא גם תעשייה שמנצלת עובדים ומקדשת תרבות צריכה בלתי אפשרית. בשנות ה-70 נוצר מודל חדש של ייצור וצריכה שנקרא "אופנה מהירה": תאגידי ענק מייצרים בגדים זולים ולא איכותיים ומנפיקים קולקציות רבות בשנה. הרווח שלהן נשען על קיצוץ מרבי בעלויות הייצור, המבוסס לרוב על פגיעה בסביבה ובזכויות עובדים במדינות עולם שלישי. מצד שני אנו, הצרכנים, התחלנו להתייחס לבגדים כאל מוצר כמעט חד פעמי, "לובשים וזורקים".
כמה עובדות על תעשיית האופנה:
- אפילו חולצת טי פשוטה מיוצרת במקומות רבים ברחבי העולם: את הכותנה מגדלים בהודו, את הבד אורגים וצובעים בסין ואת החולצה תופרים בבנגלדש. את הבגד המוגמר משנעים ברחבי העולם באוניות, רכבות ומשאיות לחנויות. לאורך כל התהליך נפלט זיהום לנהרות ונחלים, לים ולאוויר וגזי חממה נפלטים לאטמוספירה ותורמים להתחממות הגלובלית.
- כדי שהבגד יהיה זול מאוד בחנות תעשיית האופנה מנצלת אנשים מוחלשים בארצות עניות (בעיקר במזרח אסיה). 98% מהעובדים מרוויחים בממוצע דולר אחד ליום, עבור 10-16 שעות. תנאי העבודה קשים, שעות ארוכות בעמידה, ברעש ועם מעט הפסקות. 20% מהעובדים הם ילדים!
- בכל שנה נזרקים 92 מיליון טון פריטי אופנה חדשים! בארה"ב לדוגמה כל אדם זורק בממוצע בשנה 37 קילו של פריטים. אחוז זעיר של בגדים ניתן למחזר. הרוב מגיע למטמנות (מזבלות) או למשרפות במדינות עניות, בעיקר באפריקה ובדרום אמריקה, ויוצר זיהום קשה.
- הרבה פעמים אנחנו קונים בגד חדש לא כי באמת חסר לנו משהו אלא כדי לשפר את מצב הרוח, או בגלל שלכולם יש או בגלל משפיעניות.ים ברשתות החברתיות. אנחנו מזמינים בגדים באינטרנט ופעמים רבות הוא לא מתאים או לא נעים. התוצאה היא הרבה מאוד פריטים מיותרים, שנשלחים ברחבי העולם ויוצרים זיהום של תחבורה ושל אריזות וחבילות.
מה אפשר לעשות?
הכי טוב זה לקנות פחות, לעצור ולבדוק האם אנחנו באמת זקוקים לעוד בגד ולמה אנחנו קונים, להכיר ולהתיידד עם אופציות כמו יד שנייה והחלפות עם חברות.ים.
חומרי העשרה:
סרטון: המחיר הסביבתי של אופנה מהירה
סרטון: כתבה על הסרט "המחיר האמיתי"
חוברת: "אופנה מהירע" עם הצעות לפרויקטים כיתתים ובית ספריים בנושא
מה תוכלו להזמין מהרשת הירוקה בנושא?
- הרצאה לחדר מורים / לתלמידים
- סדנת מיחדוש בגדים
- תכנית לימודים על תרבות הצריכה "פשניסטות רוצות צדק חברתי"
- מערך שיעור: וידוייה של שופוהוליקית
מזון
גידול תעשייתי של מזון עבור בני אדם ובעלי חיים הוא אחד הגורמים העיקריים לאובדן שטחים טבעיים ולכריתת יערות ברחבי העולם. על פי דו"ח של האו"ם, כ-70% משטחי החקלאות בעולם, שהם כ-30% משטח היבשה של כדור הארץ, המוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי. חקלאות פולטת כמויות אדירות של גזי חממה לאטמוספירה וגורמת לזיהום קרקע ומקורות מים עקב שימוש בחומרי הדברה ובדשנים. ולמרות זאת, שליש מהמזון המיוצר בעולם – מבוזבז ונזרק! לפי ארגון המזון העולמי מדובר ב- 1.3 מיליארד טונות מזון בשנה. הסיבות לאובדן המזון נמצאות לאורך כל השרשרת: משלב האיסוף על ידי החקלאי, דרך אחסון ושינוע לא נכונים, ועד רכישה מופרזת שלנו, הצרכנים, שזורקים הרבה אוכל.
כמה עובדות על תעשיית המזון:
- משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לפח מזון בשווי 8,000 שקל בשנה. כשזורקים מזון מבזבזים בעצם גם את כל המשאבים שהושקעו בייצור שלו: מים להשקייה, שעות עבודה, דלק, שטחי קרקע, ויש גם הרבה פליטות גזי חממה ומזהמים מיותרים.
- ברוב המקרים המזון שאנחנו זורקים מתערבב בפח עם זבל רגיל ועובר למטמנות. במטמנה המזון עובר פירוק ללא חמצן, ופולט גז מתאן. מתאן הוא גז חממה חזק מאוד שתורם להתחממות כדור הארץ.
- תעשיית המזון מן החי (בשר, חלב, ביצים) אחראית לכרבע מפליטות גזי החממה בעולם, יותר מסקטור התחבורה כלי רכב, מטוסים, מפעלים וכו'. בנוסף, כדי לגדל יותר ויותר פרות כורתים ג'ונגלים ויערות, שמאזנים וסופגים את גזי החממה.
- בעיקרון ככל שעובר פחות זמן בין הקטיף עד האכילה – כך המזון יותר טרי ובריא. כשאוכל מיובא ממרחקים זה גורם לזיהום ויוצר פליטות גזי חממה. למזון מיובא מוסיפים חומרים משמרים לשיפור המראה ולהארכת חיי המדף.
- למשלוחי האוכל יש מחיר סביבתי כבד. מדי יום אלפי שליחים מעבירים ארוחות ארוזות בכל רחבי העיר. הנסיעות שלהם פולטות גזי חממה ומזהמים לסביבה. לרוב כל מרכיב במשלוח ארוז ועטוף בשקיות פלסטיק ונייר נוספות. כל זה מייצר כמות אדירה של אשפה לא מתכלה.
מה אפשר לעשות?
קונים בצורה מתוכננת ורק את כמות האוכל שצריכים. כשאוכלים שמים בצלחת מנות קטנות. שאריות מזון אפשר להשליך לקומפוסטר ולהפוך אותו לדשן. מפחיתים צריכת מזון מהחי. קונים מקומי ועונתי ולא ירקות ופירות מיבוא. מצמצמים הזמנת משלוחים ומוותרים על החד"פ הנלווה.
חומרי העשרה:
הדו"ח הלאומי על אובדן מזון בישראל.
כתבה על צמצום בזבוז מזון.
סרטון: הייתם אוכלים מזון מהפח?
מה תוכלו להזמין מהרשת הירוקה בנושא?
- הרצאה בנושא מזון בריא ומקיים לחדרי מורים / לתלמידים. ניתן להוסיף סדנה להכנת חמוצים מירקות "עייפים".
- מערך שיעור (על יסודי): בזבוז מזון – זה הסרט שלי?
- מערך שיעור (יסודי): מה אנחנו אוכלים ומה מאכילים אותנו.
- תכנית לימודים (4 מפגשים) בנושא תעשיית המזון וצמבו"ז (צמצום בזבוז מזון).
אנרגיה
החל מתקופת המהפכה התעשייתית החלו בני האדם להשתמש בדלקי מאובנים כדי להפיק אנרגיה. דלקי מאובנים – פחם, נפט וגז – נקראים כך משום שמקורם בצמחים ובבעלי חיים פרהיסטוריים, ששקעו בקרקעית האוקיינוסים ומתחת לשכבות אדמה.
כיום דלקי מאובנים משמשים מקור האנרגיה העיקרי לייצור החשמל, לתעשייה, לתחבורה, לחימום – בעצם כמעט לכל צרכי חיינו. שריפת דלקי מאובנים גורמת לגזים, שהיו קבורים באדמה במשך מיליוני שנים, להיפלט לאטמוספירה. הצטברות הגזים האלה (בעיקר פחמן דו חמצני ומתאן) באטמוספירה מגבירה את אפקט החממה וגורמת לעליית הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ. זו ההתחממות הגלובלית, והיא מתרחשת בקצב מהיר, שאינו אופייני לקצב של תהליכים טבעיים לאורך ההיסטוריה, מזעזעת את המערכות האקלימיות ומוציאה אותן מאיזון. השינויים האקלימיים הדרמטיים משפיעים על כל החיים על פני כדור הארץ ועל העתיד שלנו:
יש עלייה בשכיחות ובעוצמה של גלי חום וקור קיצוניים, ושל אירועי מזג אוויר קיצוניים.
יש ירידה במספר ימי הגשם ועלייה בשכיחות של תקופות בצורת ארוכות וקיצוניות. ובמקביל עליה באירועי גשם חזקים וקצרים, המורידים כמויות מים גדולות מאוד בזמן קצר שמייצרים שטפונות עזים והצפות הרסניות.
אחת הדרכים למתן את השפעת שינויי האקלים ולצמצם פליטות של גזי חממה היא להפסיק להשתמש בדלקי מאובנים כמקורות האנרגיה שלנו ולעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות, שאינן פולטות גזי חממה – שמש, מים, רוח, אנרגיה גיאותרמית ואפילו אנרגיה גרעינית.
כמה עובדות על אנרגיה:
- אי חום עירוני הוא התופעה שבה אזור עירוני חם במידה משמעותית מסביבתו. הפרשי הטמפרטורה גדולים יותר בלילה מביום. הסיבה העיקרית לאיי חום עירוניים היא שבעיר יש הרבה אספלט ובטון שאוגרים ופולטים את חום השמש, ופליטת חום ממנועים וממזגנים.
- מדי שנה נוספים לכבישים בישראל מעל 100 אלף כלי רכב חדשים. ככל שיש יותר מכוניות כך יש יותר פקקים וגם בונים יותר כבישים חדשים על חשבון שטחים טבעיים. כל אלה תורמים להתחממות העולמית.
חומרי העשרה:
סרטון: אנרגיה מתחדשת בכל בית
סרטון: ישראל בשנת 2030
מה תוכלו להזמין מהרשת הירוקה בנושא?
- הרצאה על שינויי האקלים ואיך הם משפיעים עלינו לחדר המורים /לתלמידים
- "מניעים את הגלגל מחדש" – תכנית לימודים לעל יסודי בנושא דלקים ותחבורה.
- סדנת "פרסקו אקלים" לנוער / מבוגרים שתאפשר להבין טוב יותר את ההשלכות של שנוי האקלים.
- "תנו לשמש גג" – תכנית לימודים על אנרגיה חלופית לבתי ספר שעל הגג שלהם יש פאנלים סולאריים.
סביבה ומגוון ביולוגי
האדם משנה את הסביבה בדרכים רבות ובצורה קיצונית, תוך פגיעה במגוון הביולוגי החולק איתו את הסביבה. יש לכך סיבות רבות: בנייה מואצת והתרחבות הערים אל הטבע, הדוחקת את המינים מבתי הגידול שלהם, הרס שטחים טבעיים ואזורי מחייה לצורך חקלאות, הרג בעלי חיים בשביל מזון או מותרות דוגמת פרוות או ציד. השלכת פסולת, זיהום אוויר ומים, שימוש בכימיקלים להדברה, העברה של מינים זרים לבתי גידול חדשים וכדומה.
כל אלה הובילו להכחדת מינים ולירידה תלולה בגודל האוכלוסיות של צמחים ובעלי החיים, שאינם מיועדים לתצרוכת אנושית (כמו בקר, עופות וכד'). למעשה, חוקרים רבים טוענים שאנחנו נמצאים כרגע בעיצומה של הכחדת מינים שישית. בקודמת, לפני כ-66 מיליון שנה, נכחדו הדינוזאורים. אם עד לפני 200 שנה מין אחד היה נכחד לחלוטין תוך 50 שנה, כיום נכחדים עשרות אלפי מינים בכל שנה. למעשה, גם בישראל וגם בעולם, מינים רבים של צמחים ובעלי חיים נעלמו וממשיכים להיעלם כל העת, ולא נותר מהם זכר. הנזק הוא היקפי מכיוון של מין הוא חלק ממארג המזון ומערכת שהייתה מאוזנת וכעת הופרעה.
כמה עובדות על הסביבה:
- בכל שנה נלקח בישראל שטח עצום של כ-22,000 דונם מהטבע לטובת בנייה וסלילה (פיתוח). זה יותר מכל השטח של העיר חולון – בכל שנה. פחות ופחות שטחי טבע נשארים למגוון הצמחים ובעלי החיים.
- מסדרון אקולוגי הוא שטח טבעי שמחבר בין בתי גידול ומאפשר תנועה והתרבות של בע"ח וצמחי בר. לאורך כביש 6 למשל, נבנו כמה מסדרונות אקולוגיים שמאפשרים לבעלי חיים לעבור בין שני צדדיו.
- בעמק הצבאים בירושלים התאגדה קבוצה של תושבים ודרשה לעצור בנייה ולהחזיר את הזרימה הטבעית של שני נחלים. זה יצר מעין "אי" פראי בתוך העיר, שמאפשר אפילו לצבאים להמשיך להתקיים.
מה אפשר לעשות:
המאמצים העיקריים לשמר את המגוון הביולוגי כוללים חקיקה (לדוגמה לאיסור ציד או דיג, לשימוש בכימיקלים מזהמים וכד'), הכרזה על אזורים מוגנים ושיקום בתי גידול.
אחת הדרכים לשיקום בתי גידול נקראת "התפראות" – לתת לטבע לחזור ולהשתלט על שטחים שהאדם עשה בהם שימוש.
חומרי העשרה:
התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל
מאמר "התפראות ככלי פדגוגי".
פרויקט This Is My Earth להצלת שטחים טבעיים חשובים, כולל מערכי שיעור לכיתה.
כתבה על התפראות והתחדשות של הטבע באירופה.
סרטון כיצד זאבים משנים נהרות – על הזאבים בשמורת ילוסטון.
סרטון על התפראות
17 יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא.
מה תוכלו להזמין מהרשת הירוקה בנושא:
- הרצאה לחדר מורים/ תלמידים במגוון נושאים כמו טבע מרפא, חשיבות העצים, השפעות האדם על מגוון המינים בים התיכון, חיים בטבע – על ציידים לקטים ויחסם לסביבה ועוד.
- סדרה בת 5 מפגשים לעל יסודי: זיהום פלסטיק בים כמראה לתרבות.
- תכנית לבית הספר: פיתוח מרחבים ירוקים בראי שינוי האקלים .
- חוברת: גינת פרחי בר כמרחב למידה.
- מערך שיעור על ייבוש ביצת החולה.
- העץ במרכז – מערך פעילות בנושא עצים וחשיבותם.
