לפעמים, ההשתלמות בחינוך לקיימות שמעבירה הרשת הירוקה (במסגרת התכנית המשולבת של משרדי הגנת הסביבה והחינוך) היא בדיוק הדחיפה שצריך כדי להניע מהלך משמעותי בבית הספר. קחו לדוגמה את בית הספר עתיד רזיאל בהרצליה, בי"ס שש שנתי שהוא גם כפר נוער ופנימייה.
בעתיד רזיאל יזמו פרויקט שאפתני: העברת כל פסולת המזון מחדר האוכל, המשמש את כל התלמידים והצוות, למערכת של קומפוסטרים.
"תמיד הייתה לנו אג'נדה של קיימות. אבל עכשיו, בזכות ההשתלמות, הבשילו התנאים", אומרת תמר רבינוביץ', רכזת המעורבות החברתית ומחנכת כיתה י"א.
השנה משתתפת קבוצת מורים מבית הספר בהשתלמות, בהנחיית איילת יוסט בן מרדכי מהרשת הירוקה. תמר, יחד עם רעי דודאי, רכז מגמת חקלאות עירונית, החליטו שזה הזמן להרים בבית הספר פרויקט משמעותי, שמחבר את ערכי הקיימות עם שנת המעורבות החברתית של שכבת י"א.
"מבחינתי היה ממש ברור שצריך להתחיל בחדר האוכל", אומר רעי. "בחדר האוכל כולם מתרכזים: עובדים, תלמידים, פנימיסטים. שמנו לב שבחדר האוכל מצד אחד נזרקות כמויות עצומות של מזון, ומצד שני אנחנו קונים קומפוסט לגינות שלנו. אז זה היה טבעי שפרויקט המעורבות החברתית יתחיל פה".
"דבר ראשון פנינו למנהלת בית הספר מלוה רוזנברג, ולמנהל כפר הנוער אבי לוגסי, כדי לקבל מהם אישור ותמיכה. אחר כך הייתה פגישה עם צוות המטבח. הם חששו מאוד מזה שנכנס להם פתאום לחדר האוכל ונשנה סדרים. הבטחנו להם שתהיה מינימום פגיעה או התערבות בעבודה שלהם וזכינו לאישור ולרוח גבית מהם".
שכבת י"א מובילה את השינוי
רעי ותמר החליטו שהקומפוסטרים יהיו הפרויקט השנתי של שכבת י"א. בכל הכיתות ניתן הסבר על קיימות באופן כללי ועל התהליך שרוצים להתניע בבית הספר – והחבר'ה יצאו לדרך. מספר ניקו, אחד התלמידים: "כל את כל בית הספר בפוסטרים ובשלטי הסברה. קבוצת המסבירים העבירה שיעורים לכל כיתות חטיבת ביניים 4 כיתות י"א התחלקו לקבוצות. הייתה קבוצת המשווקים, שיש בה ציירים ומעצבי מצגות. הם למשל קישטו ולכיתות י' על מה זה קיימות, ואיך עובד הקומפוסטר. אני הייתי בקבוצת המקימים. אנחנו סחבנו, בנינו והרכבנו את כל הקומפוסטרים ויש גם קבוצה שארגנה אירועים, הפנינגים, הפסקות פעילות – שקשורים לפרויקט הזה".
"אנחנו רק הסברנו להם בכללי והתלמידים הלכו וחקרו ולמדו כדי שיוכלו להעביר שיעור ברמה גבוהה. הם הכינו מערכי שיעור מדהימים עם סרטונים, משחקים והסברים יפים ויצירתיים", מספרת תמר, שעדיין מתרגשת מההתגייסות של השכבה. "הם הכינו הפנינג בנושא מחזור. הם קישטו את כל בית הספר: חדר האוכל היה מלא פוסטרים על הפרדת פסולת ועל כדור הארץ והסברים על הפח האורגני והאנאורגני. קישטו אפילו את הפחים. הם בנו מיצג משקיות פלסטיק על זיהום הפלסטיק בים. לאן שלא פנית – ראית את זה. אין ילד בשכבה שלא עשה משהו. כל אחד עשה את מה שהוא טוב בו: לצייר, לדבר מול קהל, לערוך סרטים".
האתגר: להמשיך גם בשנים הבאות
ואיך זה עובד בשטח? ובכן, ראשית בנו את הקומפוסטרים. רעי, קבוצה של תלמידים וכמה עובדי משק השמישו 5 "דולבים" – מיכלי פלסטיק ענקיים המשמשים באיסוף תוצרת חקלאית. רעי: "הדולבים היו בבית הספר, אבל לא השתמשו בהם. אנחנו רוקנו אותם מהאשפה שהצטברה שם ובנינו להם מכסים מחומרים בשימוש חוזר, כמו שולחן פינג פונג ישן ששייפנו וצבענו. פינינו וניקינו שטח ליד חדר האוכל והצבנו שם את הקומפוסטרים. אפילו הבאתי תולעים אדומות מכפר נוער שכן. הגנן שלנו דואג להביא לנו גזם, ואנחנו אוספים נייר מהמגרסות של המזכירות לטובת הקומפוסט".
כל מי שאוכל בחדר האוכל צריך להפריד: לזרוק שאריות אורגניות לפח אחד ופסולת פלסטיק לפח אחר.
, כדי לחזק ולהטמיע את השינוי תלמידי י"א משמשים כתורנים, שמזכירים לאוכלים להפריד לפחים הנכונים. הפסולת האורגנית מועברת לקומפוסטרים, שאותם מתפעלים תלמידי מגמת החקלאות העירונית.
רעי: "מבחינתי זה ממש מקום לימוד. אנחנו רואים שם את כל תהליכי הקומפוסטציה. מעבר לזה המטרה היא גם שינוי תודעתי והעלאת מודעות. החזון שלי הוא לצאת מהמשק החוצה. למשל, להעביר את המסר לחטיבת הביניים.ההשתלמות בחינוך לקיימות מגייסת עוד מורים, שבכלל לא באו מהתחום, לפרויקטים ירוקים. למשל יש מורים שעכשיו פותחים עמדת קח-תן בחדר המורים, שכל אחד יביא מה שהוא לא צריך. מורה אחרת לקחה על עצמה את עניין מחזור הנייר בבית הספר".
אבל האתגר הגדול מכולם הוא שהפרויקט המרשים הזה יהפוך למשהו קבוע, חלק מה-DNA של בית הספר. "אנשים שאני מכיר, אחרי שהסבירו להם, הם באמת הבינו שמשהו חייב להשתנות", אומר ניקו. "כלומר זה מחלחל. אמנם לא לכולם אבל זה תהליך, עניין של זמן. הקטע זה להעביר את זה לדורות החדשים עד שזה יהיה נורמה".