לוגו רשת ירוקה

English

ילדים צריכים לשחק בחוץ לפחות 3 שעות ביום

מאמר מאת מריל דייוויס לנדאו, שהתפרסם ב"האפינגטון פוסט":

בין השעות שהם "מבלים" בישיבה בבית הספר, למשחקי המחשב והווידאו בתוך הבית, לבין הורים שמונעים מהם לשחק בטבע ה"מלוכלך" שבחוץ – ילדים בימינו מקבלים בקושי הזדמנות לטפס, להתגלגל, להסתובב, להתהפך, להיתלות, להתחרות או להחליק. בקיצור, לשחק.
מציאות זו מדאיגה מאוד את אנג'לה הנסקום, מומחית בריפוי בעיסוק לילדים. היא קושרת את ההגבלות הללו לגידול בחוסר היכולת של ילדים לסבול את תחושת הרוח על פניהם ובמספר הילדים שפשוט נופלים מהכיסאות שלהם בכיתה. זו הסיבה לכך שהיא יצרה תכנית טיפולית לילדים באוויר הפתוח וגם כתבה לפני שנה ספר בשם Balanced and Barefoot (מאוזנים ויחפים), שהפך ללהיט.
לדברי אנג'לה, משחק חופשי ואקטיבי, במיוחד בחוץ, “הוא המתנה המועילה ביותר שהורים יכולים להעניק לילדיהם". הנה קטעים מראיון איתה:

“כשנולדו לי ילדיי הדאגות שלי הפכו לאישיות. שמתי לב שילדים בשכונה לא משחקים בחוץ. כשבתי נכנסה לגן הייתי המומה כשהגננת אמרה שיש לילדים הפסקת פעילות של 20 דקות בלבד, בתוך הגן, ושפעילות יצירה ואמנות נעשית עם חומרים חתוכים מראש, במקום לעזור לילדים לגזור במספריים. כמה מהחברות של בתי נזקקו לריפוי בעיסוק. בעבר, ריפוי בעיסוק ניתן בעיקר לילדים עם מוגבלויות”.

והבעיות מתחילות בגילאים הצעירים ביותר….

“כן, אנחנו שמים תינוקות בהליכונים. הם כבר לא זוחלים הרבה מסביב – פעילות שגורמת לנוזל שבתוך האוזן הפנימית לנוע קדימה ואחורה ולפתח את שיווי המשקל. גם כשאנחנו מניחים אותם על הבטן בחוץ, זה בדרך כלל על שמיכה. הבן שלי בן שנה וחצי ומאז שהיה בן חודשיים הנחתי אותו ישירות על הדשא כדי שיקבל יותר גירויים סנסוריים”.


איך ההגבלה על התנועתיות משפיעה על ילדים, פרט לדברים המובנים מאליהם כמו בניית שריר ושריפת קלוריות?

"תנועה במסגרת משחק חופשי פעיל, במיוחד בחוץ, משפרת הכל – החל מיצירתיות, דרך הצלחה בלימודים ועד יציבות רגשית. ילדים שלא עושים זאת סובלים מכל מיני בעיות, למשל בוויסות הרגשי – הם יכולים לפרוץ בבכי מכל דבר קטן, הם לא יודעים להחזיק עיפרון או איך לגעת בחבריהם בלי להשתמש ביותר מדי כוח”.

על כמה זמן של משחק בחוץ את ממליצה?     

“באופן אידיאלי, ילדים צריכים לשחק בחוץ לפחות 3 שעות ביום, וזה לא כולל חוגי ספורט למיניהם. כמובן, חלק מהזמן הזה צריך להיות בגן ובבית הספר, שבהם יש לקיים חשיבה מחודשת על אורך ותוכן ההפסקות. עד שזה יקרה, ההורים צריכים לעשות כל מה שבאפשרותם. תשאלו את עצמכם האם הילדים יכולים ללכת לבית הספר ברגל? הם יכולים לצאת לשחק בחוץ מייד כשהם חוזרים הביתה עוד לפני שמכינים שיעורים?”.

 

אבל הורים רבים חוששים לתת לילדים שלהם לשחק בחוץ…

“אם כך הם צריכים לברר עם עצמם ממה הם חוששים ולמצוא פתרונות. לדוגמה, אם הם חוששים מפגיעת מכונית עליהם ללמד את הילדים כללים של חציית כביש בטוחה, איך לפקוח אוזניים כדי לשמוע מכונית מתקרבת ועוד. אם ההורים חוששים מזרים, שיזמינו חברים ושכנים כדי שהילדים ישחקו יחד בקבוצה, או שיתנו להם מכשירי "ווקי טוקי" כדי שיהיו איתם בקשר. כאשר ההורים יוצאים החוצה עם הילדים, עליהם להיות עסוקים בעניינים שלהם ולא לשעשע את הילדים”.

למה? להעסיק ולשעשע את הילדים זה לא טוב?

“יש ערך רב מאוד במשחק שהילדים יוצרים ומתכננים בעצמם. ילדים שתמיד אומרים להם איך לשחק מתקשים בחשיבה 'מחוץ לקופסה' ואפילו לא יודעים לענות על שאלות 'פתוחות' במבחנים. בנוסף, משחק חוץ חופשי אמיתי הוא כמו אימוני קרוספיט: מטפסים, מתהפכים, מסתובבים ועוד דברים בעלי ערך התפתחותי רב מאוד, שהמבוגרים לא ממש מעודדים".

אז צריך פשוט לשלוח את הילד לשחק בחוץ בלי הנחיות?

“כן, במיוחד עם אחים או עם חברים. אני למשל מזמינה אלינו חברים ליום שלם, לא רק לשעתיים. בהתחלה, כשילדים יוצאים החוצה, הם לא יודעים מה לעשות. אם הם רואים מקל – זה רק מקל. אבל בפעם הבאה הם יכולים אולי לבדוק אם אפשר לחפור עם המקל ולהפוך אותו לכלי. עם הזמן הם יגיעו לרמות מורכבות יותר של משחק”.

מה דעתך על מתקני נדנדות או מתקני משחק?

“בדרך כלל ילדים עד גיל 4-5 כבר שולטים במתקן ואז הם מאבדים עניין. כדי שהילדים יהנו לא צריך מתקנים כאלה.  אני אוהבת לשים בחצר חפצים שונים כמו כלי מטבח – לדוגמה סירים ומכסים מנירוסטה, קנקנים, או וילונות אמבטיה שקופים (במיוחד ביום גשום). אלה חפצים 'פתוחים', יש יותר מדרך אחת לשחק איתם והם נותנים השראה. אל תגידו לילדים איך לשחק עם החפצים השונים. ותנו להם לטפס – על עצים, על גדרות נמוכות. הורים חוששים מנפילות, אבל הילדים לומדים מהר מאוד לווסת את הגוף שלהם”.

באיזה גיל לדעתך אפשר לתת לילדים לצאת לשחק מחוץ לבית?

“אנשים היום מחכים אפילו עד גיל 12 לפני שהם נותנים לילדים שלהם עצמאות כלשהי. זה מאוחר מדי משום שהשנים הראשונות הן קריטיות להתפתחות הגופנית. החל מגיל 8 או 9 אפשר לתת להם לשחק בשכונה עם ילדים אחרים”.

 

הכירו את קהילת ההורים של הרשת הירוקה – בנחת

שיתוף:

רוצה להתעדכן במה שאנחנו עושים ברשת?
רוצה לקבל תכנים חדשים בנושאי חינוך וקיימות שהכנו עבורך?
נשמח להיות איתך בקשר! כאן אפשר להרשם לניוזלטר שלנו:

Stay In Touch

Be the first to know about new arrivals and promotions

דילוג לתוכן