לאורך ההיסטוריה האדם מבקש "להכניע" את הטבע ולהשתלט עליו. המהפכה התעשייתית הביאה איתה תפיסה, הרואה באדם עליון לטבע ולא חלק ממנו. מתוך תפיסה זו התפתחה תרבות לפיה הטבע הוא רק אוסף של משאבים המיועדים לשימוש האדם. זו תרבות המקדשת צמיחה כלכלית והתפתחות טכנולוגית ולא מתייחסת להשפעות שלנו על המערכות הטבעיות ועל מארג החיים העדין על פני כדור הארץ.
כתוצאת מכך אנחנו חווים משבר שהולך ומעמיק ביחסים שבין האדם לבין סביבתו, ואת השלכותיו ניתן לראות בכל מקום: שטחי היערות והבר הצטמקו על חשבון חקלאות אינטנסיבית, האוקיינוסים והנהרות מזוהמים בפלסטיק, בעלי חיים נכחדים ונעלמים, וכמובן שינויי האקלים.
אחת הסיבות לניכור ולאדישות בין ילדים ומבוגרים לעולם הטבעי היא, שהם כבר לא חווים את הטבע בצורה בלתי אמצעית. לכן ביישום תפיסת ההתפראות במוסדות החינוך אנחנו מציבים שתי מטרות עיקריות: ראשית לרקום מחדש את הקשר, הזיקה וההבנה של הילדים לעולם הטבע, ושנית לתת להם תחושה של מסוגלות ויכולת לחולל שינוי, להשפיע ולעשות טוב בעולם. זאת בנוסף לאפשרות מעשית להשפיע לטובה על הטבע ועל המגוון הביולוגי.
התלמידים מגדלים מינים בסכנת הכחדה
דוגמה מרשימה מאוד לשימוש בהתפראות ככלי פדגוגי אפשר לראות בבית הספר הכפר הירוק שנמצא בלב גוש דן. לפני למעלה מעשר שנים נרקם שיתוף פעולה בין בית הספר, בהובלת רוני שושן, אקולוג ורכז תחום הסביבה בבית הספר, לבין רשות הטבע והגנים (רט"ג), החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת ת"א ומכון וולקני.
על אדמות בית הספר הוקם "גן מקלט", שבו התלמידים מרבים זרעים ופקעות של צמחי בר "אדומים", כלומר בסכנת הכחדה חמורה, ושל זני מורשת. את אלפי (ואף מיליוני) הזרעים והשתילים שהם מפיקים בערוגות הגן הם מחזירים לרט"ג, שזורע או שותל אותם באתרי השבה, בשמורות טבע או כטבע עירוני.
כיום גן המקלט של הכפר הירוק הוא מרכז ההשבה הגדול בארץ ומגדלים בו כ-30 מינים בסכנת הכחדה, בהם מינים הנפוצים רק בישראל.
בנוסף התלמידים מבצעים במקום מחקר יישומי, לדוגמה מחקר הבודק מהם התנאים האופטימליים להרבות צמח מסויים. תלמידים כבר הציגו את ממצאי המחקרים שלהם בכנסים מדעיים ופירסמו אותם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה".
בגן המקלט נפתחה גם צבייה – מקלט לצב היבשה המצוי, שהוא חיה מוגנת. אחד הפרויקטים של התלמידים כלל הצמדת משדר מיוחד ל-15 צבים שהושבו לטבע, מעקב אחריהם בעזרת אפליקציה מיוחדת ובדיקת מדדים שונים לצורך מחקר.
העקרונות המובילים את רוני שושן בפרויקטים השונים בגן המקלט הם:
- הנאה.
- ידע – היכרות עם הסיפור (מתוך הבנה שלילדים היום, וגם לדור ההורים והמורים יש מעט ידע על עולם הטבע ועל הסיבות להכחדה של מינים).
- עשייה פיזית – התלמידים עובדים בחוץ בגן, זורעים, מעשבים, מודדים וכו'.
- שילוב גורמים בקהילה – בפרויקטים מעורבים גורמים כמו רט"ג, הרשות המקומית, מדענים וכו'. כמו כן התלמידים מבצעים פעילות הסברה לציבור.
- חיבור למדע יישומי – התלמידים כחוקרים, מגלים ומציגים את הממצאים שלהם לעולם.
- משמעות – חיבור התלמידים לעשייה, שיקום, למידת שטח חוויתית וחוקרת, התלהבות גדולה ותחושת שליחות של ממש הנוצרת אצל הילדים. תחושת המסוגלות, שהתלמידים מרוויחים מהיותם חלק מפרויקט הצלה חשוב מאין כמותו למינים בסכנת הכחדה, מתחזקת עוד יותר כאשר הם מדריכים אחרים בגן המקלט, חוקרים ומציגים את התוצאות מהשטח בכנסים.
במאמר שלנו על חינוך אקלימי כ"רעיון הגדול" בבית הספר, הדגשנו כי ההבנה של השלכות שינוי האקלים עלולה לעורר בתלמידים תגובות רגשיות לא פשוטות. המענה הטוב ביותר לתגובות האלה הוא לעורר תקווה וביטחון בכך שניתן לפעול ולחולל שינוי.
עלינו, א.נשי החינוך, לנקוט גישה אופטימית ואקטיביסטית, לשים דגש על פתרונות ישימים ולהוביל לעשייה בשטח, ליזמות, ליציאה לקהילה ולחיבור לאקדמיה ולארגונים אזרחיים.
כאשר אנחנו מכניסים תכנים מגישת ההתפראות לתכנית הלימודים, אנחנו מספקים לתלמידים שילוב מנצח של כל אלה: גם פעלנות ועשייה וגם הבנה, שמה שאנחנו עושים תורם תרומה אמיתית לטבע ומחולל שינוי. שילוב כזה טוען את הלמידה במשמעות, ברלבנטיות ובאופטימיות.
התפראות ככלי פדגוגי: חומרי עזר והעשרה
- איך מקימים שטח מתפרא או גינה מזמינה.
- מערך שיעור על ייבוש ביצת החולה (לכיתות ט').
- מערך שיעור בחינוך גופני ביער ובטבע.
- המלצת קריאה: "על פני האדמה" , ספרו של דיוויד אטנבורו, חוקר טבע ובמאי סרטי הטבע המוביל בעולם (הוצאת רדיקל). בחלקו הראשון מתאר אטנבורו את התהליכים שהובילו למשבר האקולוגי והאקלימי ובחלקו האחרון מתאר איך ניתן לפרוא את העולם מחדש.
- התפראות מקומית: איך הצליחו קהילות מקומיות לאמץ שטח בור ולהפוך אותו לאתר של טבע מתפרא.