לפני כשנתיים פרסמנו את המאמר "בתי ספר כמרכזי חוסן אקלימי וקהילתי" – חזון המתאר כיצד בתי ספר יכולים להפוך למרכזי חוסן אקלימי המספקים מענה מקיף ומיידי לקהילה כולה, הן בשגרה והן בחירום, לחבר את התלמידים לאתגרי חיים רלוונטיים, להעניק תחושת שייכות ומשמעות ולחזק את הקשרים בין קהילות ותושבים. היום, אנחנו גאים לספר שהחזון הזה מתחיל להתממש בשטח!
תכנית "זורעים חוסן" שהשקנו בשנה החולפת כבר פועלת בכמה בתי ספר ברחבי הארץ. בליווי מנחות מקצועיות מהרשת הירוקה, צוותי החינוך בבתי הספר עוברים תהליך מעמיק של מיפוי צרכים ומשאבים, בניית חזון משותף והתנסות בפרויקטים מעשיים שמחברים בין אתגרים אקלימיים, צרכי הקהילה והלמידה בבית הספר. כולם משתתפים בהשתלמות במסגרת התכנית המשולבת לחינוך לקיימות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך.
אמנם "זורעים חוסן" היא תכנית תלת-שנתית, ואנחנו רק בתחילת הדרך, אבל השטח כבר רוחש פעילות מרגשת. הנה הצצה למה שקורה בבתי הספר שהצטרפו ל"זורעים חוסן".
פורחים במדבר: בית ספר אלמוסתקבל בשגב שלום
"זו ריצה למרחקים ארוכים ולכן אפשר לחלום בגדול", כך מתארת מרים דרמוני שרביט, מנחת התכנית בבית הספר היסודי אלמוסתקבל שבנגב, את התהליך המרתק. הוא החל במפגשי היכרות והקשבה, והתפתח לקשר שוטף עם צוות בית הספר. מתוך תהליך ההיכרות המעמיק עלו כמה נושאים שהצוות החינוכי ביקש לקדם, וכבר התחילו לקרום עור וגידים:
מפסולת למשאב – קומפוסט כדרך חיים: לאחר מפגש השתלמות בנושא רגנרציה של האדמה המורים והתלמידים לא חיכו רגע. הם בנו יחד עם מרים ערוגת ספירלה שבהן הטמיעו קומפוסט והקימו מרכז קומפוסטציה ממשטחים, המשמש את הכיתות הנמוכות. בכיתות א'-ב' למדו על הקומפוסטר, קיבלו דפים מעוצבים עם "כללי הקומפוסטר", מינו תורנים לנושא והילדים כבר מפרידים פסולת ומזינים את הקומפוסטר באופן שוטף.
המועצה המקומית לא נשארה מאחור והתחייבה לספק חומר יבש, שקשה יותר למצוא בנגב – דוגמה נהדרת לשיתוף פעולה בין בית הספר לקהילה ולרשות המקומית.
אורח חיים בריא וצמבו"ז: במסגרת ההשתלמות השתתפו המורים בסדנת רוקחות טבעית, למדו על הכימיקלים הרבים שנמצאים במוצרי טיפוח והכינו בעצמם דאודורנט, שמן גוף ושפתון מחומרים טבעיים ובריאים. ההתלהבות הייתה כה גדולה שהוחלט לשתול בחצר הלימודית צמחי תבלין ומרפא – לוונדר, גרניום ומליסה – כדי שבעתיד יוכלו להכין מוצרים דומים עם התלמידים.החשיבה על בריאות המשיכה גם לתחום המזון. מתברר שאחת הבעיות הגדולות בבית הספר היא בזבוז המזון הרב בארוחות הצהריים. המזון מגיע בחמגשיות אישיות, רובו לא נאכל ונזרק. עכשיו התכנית היא לעבור לאספקה במגשים ובמיכלים, כשהתלמידים יאכלו מכלים רב-פעמיים. כך יצמצמו בזבוז מזון, יפחיתו פסולת, וגם יסגלו הרגלי אכילה בריאים יותר במקום לקנות חטיפים מפוקפקים בקיוסק הסמוך.מה עוד מתוכנן השנה? בית הספר הזמין את אימהות תלמידי כיתות א'-ב' להשתתף בסדנאות בישול בריא, ובקרוב מתוכננות הרצאות להורים על חשיבות התזונה הבריאה מפי בניו של מנהל בית הספר, שהם רופאים במקצועם.בנוסף, המועצה המקומית הבטיחה לתת לבית הספר מכולה, שתוסב למטבח לימודי. יש אפילו תכנית לחבר לפרויקט סטודנטיות מהמכון הטכנולוגי בחולון, שיעזרו בתכנון המכולה, תוך שימוש בעקרונות של בנייה ירוקה ומקיימת.
עצים כגיבורי-על – ממשתלה לשינוי חברתי: אחד הפרויקטים המרגשים ביותר בבית הספר הוא בתחום העצים. המורים ביקרו במשתלה מיוחדת של עצי מורשת במושב שקף והשתתפו בסדנת ייחורים והרכבות עם האגרונום אסף בשן. התוצאה לא איחרה לבוא: בעקבות המפגש מורים ותלמידים הכינו ייחורים של תאנה וגפן ושתלו אותם בחממה.
מיזם, שנמצא כעת בשלבי הקמה בשיתוף עם יוזמת האנרגיה הטובה, הוא הקמת "פעוטון" של 150 עצים בבית הספר – משתלה שבה התלמידים עצמם מטפלים בשתילים עד שיגדלו מספיק ויועברו לשתילה בכפרים לא מוכרים בנגב, בהם מתגוררים חלק מתלמידי בית הספר, וכן בפארק ציבורי ביישוב במסגרת שיקום הנחל הזורם שם.
מרחבי למידה חדשים צומחים בשטח: "יש לי מרחב לא מנוצל ולא מטופח מאחורי הכיתה וביקשתי ממרים שתעזור לי לעשות איתו משהו", מספרת שהירה אלחממדה, מחנכת כיתה ב'. "צומח שם עץ פיקוס גדול וחשבנו לבנות מתחתיו כיתת חוץ." שיחה אחת של מרים עם מנהל אגף שפ"ע במועצה הובילה להבטחה להעביר לבית הספר בולי עץ חתוכים, שבעזרתם הצוות והתלמידים יבנו מרחב לימודי חדש תחת הפיקוס.
ההצלחה הראשונית של התכנית כבר מניבה פירות נוספים. ראש מועצת שגב שלום, קאיד אבו מעמר, ומנהל אגף החינוך, כאמל אל עמראני, מעוניינים להרחיב את המודל לכל בתי הספר ביישוב, כדי שכולם יתחילו "לדבר בשפת הקיימות והחוסן האקלימי", ובקרוב יתקיים כנס חשיפה לאנשי החינוך בשגב שלום.
איך מתכננים זיכרון: קריית חינוך חמ"ד ריגלר בנתניה
למרות שבית הספר ריגלר הצטרף לתכנית באמצע השנה, המנכ"ל אורי כהן, יחד עם רכזת "זורעים חוסן" ברשת הירוקה, גליה חנוך רועה, כבר הספיקו להניע בו כמה תהליכים משמעותיים. הפרויקט המרכזי הוא להקים בשטח חצר בית הספר חורשת זיכרון לבוגרים שנפלו במלחמות ישראל, ושתהיה מיועדת גם ללמידה ולרווחת התלמידים.
גליה, שהיא אדריכלית נוף, החליטה להזמין את חברי מועצת התלמידים להשתלב בתכנון גן הזיכרון. יחד עם האדריכלית שני גרנק עשבי מחברת ABCity, הן קיימו איתם ארבע סדנאות שיתופיות, שבהן עסקו בגני זיכרון בעולם, בעקרונות של תכנון ובגיבוש רעיונות. התלמידים בתחילה לא האמינו שבאמת רוצים לשמוע את דעתם, אבל כשהבינו שהקול שלהם נחשב, נכנסו לנושא בהתלהבות. בסופו של תהליך משמעותי ומעצים הם הציגו בפני המנכ"ל, מנהלת התיכון יעל עמירם והרכזת הפדגוגית רקפת כהן חמש הצעות יצירתיות. גליה התבססה על רעיונות של התלמידים בתכנון הגן וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תונח אבן הפינה להקמת חורשת הזיכרון.
בנוסף הוחלט כי בבית הספר תיפתח מגמת אגרו-טכנולוגיה וייבנה מתחם חממות וחקלאות הידרופונית. צוות המורים המשתתף בהשתלמות שמובילה גליה יצא ליום למידה בכפר הנוער דוד רזיאל בהרצליה. בבית ספר זה פועלת מגמת אגרו-אקולוגיה מוצלחת, שמעודדת יוזמות של תלמידים ופונה גם לקהילה הסובבת את בית הספר. זהו גם בית ספר טובל בירק וממלא בהשראה, שתעודד את מורי ריגלר לחלום בגדול. גליה יצרה חיבור עם המכון הטכנולוגי חולון שבמסגרתו סטונדטים ממגמות העיצוב השונות, יחד עם המרצה ברכה קונדה, יערכו מעבדה לחקר בתי ספר כמרכז חוסן ויקיימו סדנאות שיתופיות עם תלמידי ריגלר לתכנון מרכז קיימות סביב החממות.
ולבסוף, בהתאמה לרוח בית הספר גליה קיימה מפגש השתלמות על קיימות ויהדות ומפגש לתכנון מיזמים בית ספריים שבו המורים החלו לתכנן יוזמות בנושאי מזון בריא, צמצום בזבוז מזון וקיימות.
בהקשבה ובשיתוף: בית ספר הניסויי ארגנטינה בירושלים
"התכנית עוזרת לנו מאוד לתכלל דברים שכבר קיימים, להטמיע ולהעמיק בנושאים של קיימות וחוסן אקלימי בחדר המורים", אומרת רותי סגל, סגנית מנהלת בית הספר היסודי הניסויי ארגנטינה בירושלים. "הכול נעשה בהקשבה לצוות בית הספר ולצרכים שלנו. זו לא איזו תוכנית שמלבישים עלינו מלמעלה. למרים ולגליה יש גם הרבה ידע מקצועי מרתק ויכולת להעביר תהליכים בצוותים וגם המון גמישות, הקשבה ושיתוף פעולה עם החלומות של בית הספר. הן עוזרות לנו להגדיר חלומות שניתנים לביצוע בהלימה לפדגוגיה שלנו".
בית הספר הניסויי ארגנטינה פועל בגישה הדיאלוגית, וקהילת המשפחות שלו היא כוח משמעותי שמעוניין להשפיע, להגדיל מעורבות ואף לחבר לפעילות את תושבי השכונה, שרובם חרדים. מרים, שמובילה את "זורעים חוסן" בבית הספר, התחברה לרצונות ולנושאים שמעסיקים את צוות המורים וההורים ומעצימה אותם.
לדוגמה, מזון בריא ומקיים. בית הספר כבר מעמיק בנושא, כל התלמידים אוכלים ארוחת צהריים חמה בבית הספר והשיעור האחרון במערכת מוקדש לאכילה בנחת וכן ללמידה על אוכל בריא. הילדים מביאים כלים רב פעמיים, והאוכל מובא במיכלים גדולים ולא בחמגשיות, כדי לצמצם בזבוז מזון, שימוש בשקיות וכד'.
במסגרת "זורעים חוסן" המורות ביקרו בעמותת מצילות המזון בירושלים. בעקבות הביקור הוחלט שבשעת האוכל, במקום שכל תלמיד יקבל שקית עם מלפפון ועגבנייה (שרובם ייזרקו), הם יכינו סלט כיתתי. כך יש עוד אופציה לבחור ממנה בארוחה והילדים נהנים ואוכלים יותר ירקות.
מפגש השתלמות עם גליה חנוך רועה, שעסק בתכנון שיתופי של מרחבים שונים בבית הספר, עסק בתכנון מטבח לימודי וגינה קהילתית, עם מערכת הידרופונית ללמידה וחקר וגם לצורך גידול ירקות עליים למאכל בבית הספר עצמו. ובסיור לימודי מרתק בשכונת שפירא בתל אביב הם ראו הבינו איך פועלת כלכלה מעגלית בקהילה בעזרת המטבע המקמי "לירה שפירא".
הצטרפו אלינו
התכנית "זורעים חוסן" תמשיך להתרחב בשנה הבאה, ואנחנו מזמינים בתי ספר נוספים להצטרף למסע. הכשרת המורים נעשית במסגרת התכנת המשולבת בחינוך לקיימות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך:
מעוניינים לשמוע עוד? דברו עם גליה חנוך רועה: galia@reshet-yeruka.net