חוסן בחינוך: בית הספר כשחקן מפתח בהיערכות לשינויי אקלים

השנה ראינו איך מלונות הופכים לקיבוצים, קיבוצים הופכים למחנות צבאיים ומרכזי תערוכות לחמ"לים. הבנו שעלינו לחזק את יכולת ההיערכות ולדעת להגיב במהירות ובגמישות, והפנמנו את כוחה ואת חשיבותה של קהילה חסונה ומתפקדת. לשלל האתגרים שישראל מתמודדת איתם בימים אלה מצטרפים גם שינויי האקלים, המחייבים שינוי פרדיגמה וחשיבה מחודשת על תפקידם של מוסדות ותיקים, ובראשם בתי הספר.

הדו"ח האחרון של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם (IPCC) קובע נחרצות כי כל מקום, יצור חי או מערכת טבעית על פני כדור הארץ כבר הושפעו ונפגעו משינויי האקלים. למערכת החינוך יש תפקיד מרכזי בהעלאת המודעות לנושא, בהטמעת ידע ובהנעה לעשייה. אולם לדעתנו, לבית הספר כמוסד וכחלק מהמרקם היישובי יכול וצריך להיות תפקיד משמעותי בהרבה בהיערכות לשינויי האקלים ולמצבי חירום באופן כללי, ועליו להפוך למרכז חוסן אקלימי וקהילתי. במקרי חירום אקלימיים, כמו גל חום קיצוני וממושך או הצפה, יוכל בית ספר לשמש מקלט בטוח לתושבים המתגוררים בסמיכות, לספק מחסה מקורר, להפוך למרכז לחלוקת מזון ומים ולשירותי חירום אחרים. בשגרה הוא ישמש את הקהילה ללמידה, לרכישת כישורים נדרשים וגם יספק שירותים כמו גינה קהילתית, ספריית חפצים, מרכז תיקונים ועוד.

מדוע דווקא בתי ספר?

בבתי הספר מתקיים חיבור מיטבי בין שלוש תשתיות: פיזית, קהילתית וחינוכית.
מבחינה פיזית, בתי ספר מפוזרים בכל רחבי היישוב ויש בהם מרחבים (חצרות, גגות, אולמות) המשתרעים על פני עשרות ואף מאות דונמים, שאותם ניתן לנצל לייצור אנרגיה, לאיגום מים, לגידול מזון, להוספת שטח יישובי ירוק ועוד.
מבחינה קהילתית בתי ספר מרכזים סביבם מאות משפחות ומהווים גם מוקד לתושבי השכונה שמסביב. הם יכולים בקלות להפוך למרכזים קהילתיים הפועלים אחרי שעות הלימודים ומציעים פעילויות היוצרות חוויה משותפת ותחושת שייכות.
התשתיות הפיזית והקהילתית יכולות לתרום לעשייה החינוכית ולהעלות אותה מדרגה: הלמידה תהיה רלבנטיות יותר, מחוברת לאתגרי המקום והקהילה ומוטת יוזמה ופעלנות. התלמידים יוכלו לקחת חלק משמעותי בהתמודדות המקומית עם שינויי האקלים ולשתף פעולה עם הרשות, עם עסקים מקומיים ועם תושבי השכונה.

איך עושים זאת

לתהליך שיהפוך את בתי הספר למרכזי חוסן אקלימי שותפים בראש ובראשונה הרשות המקומית, במסגרת תכנית ההיערכות שלה לשינויי האקלים, וצוות חינוכי המחויב לנושא. התהליך יכלול שלושה מרכיבים עיקריים:

1. שינויים בתשתיות הפיזיות: 

קירור וצל – כמענה לתופעת אי החום העירוני יש להרבות בצמחייה בשטח בית הספר, לטעת עצים וצמחייה מקומית, ולהחליף ריצוף, גגות וקירות באלטרנטיבות ירוקות היוצרות מיקרו-אקלים ממוזג.
ניהול משק המים – שינויי האקלים צופנים לנו התמעטות משקעים מחד ואירועי גשם עזים וקצרים מאידך. לאור זאת יש לתכנן ולהקים בביה"ס אזורי ניקוז מגוננים, בורות חלחול ומערכות לשימור מים, לשלב גינון חסכוני במים, גינות גשם, להתקין מערכות אינסטלציה חסכוניות ועידוד חיסכון במים.
עצמאות אנרגטית – עומסי החום הכבדים הצפויים מאיימים לשבש את פעילות מערכת הולכת החשמל הארצית. התקנת פאנלים סולאריים שיכולים להפוך למנותקי רשת תוכל לספק לבית הספר חשמל לתאורה וקירור, לעמדות טעינה ועוד.
קידום אורח חיים מקיים – אורח החיים הצרכני והמתועש הוא הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית. מרחבי בית הספר יכולים לשמש לפיתוח מודעות ולהקניית יכולות והרגלים חדשים בנושאים כמו צריכה, מזון, הפרדת פסולת, חיסכון באנרגיה, תחבורה בת קיימא ועוד. לדוגמה: מתקני אופניים ועידוד הליכתיות, גינה קהילתית לגידול עצמי של מזון, סדנאות לתיקון חפצים במקום זריקה וקנייה אינסופיים וכד'.

2. פיתוח תשתית פדגוגית:

חיבור התוכנית החינוכית הבית ספרית לתכנית שבנה משרד החינוך בנושא שינויי האקלים וכן לתוכנית ההיערכות היישובית לשינויי אקלים.
הוספת רובד של למידה מעשית ולמידה מבוססת מקום הבנויה סביב תכנון יוזמות רלבנטיות על ידי התלמידים בתחומים כמו אנרגיה, כלכלה מעגלית וטיפול בפסולת, ביטחון תזונתי, שמירה על מגוון מינים מקומיים ועוד.
שילוב של התלמידים והצוות החינוכי בתכנון, בבנייה ובתחזוקה שוטפת של המתחמים החדשים בשטח בית הספר. לדוגמה בתחזוקת ספריית חפצים להשאלה, בקיום שוק קח-תן קהילתי ועוד.
בניית רצף פעילויות המחברות בין התלמידים לבין הקהילה המתגוררת בשכונה. לדוגמה פרויקטים בין דוריים, חיבור להתארגנויות סביבתיות מקומיות, ארגון אירועים קהילתיים.

3. פיתוח תשתית קהילתית:

בניית תכנית שתיתן מענה לאוכלוסיות פגיעות בסביבת בית הספר (חלוקת סלי מזון, קורסים לגיל הזהב, תכניות חוויה בין דורית, שילוב בעלי צרכים מיוחדים). תכנון אירועים קהילתיים לאורך השנה (שוק קח תן, אירועי נטיעות, הרצאות, תערוכות, עידוד הליכתיות והיכרות עם גינות ועצים עתיקים במרחב השכונתי). קורסים וסדנאות לתושבים בנושאי אקלים ואורח חיים מקיים (מידע על פסולת, עצים, קומפוסט, גידול מזון, זימון מגוון ביולוגי, היכרות עם הטבע העירוני, כלכלה מעגלית ועוד), תלמידים מלמדים את הקהילה.
במצבי חירום תוכל הקהילה המחוברת לבית הספר לקבל חשמל, קירור, צל, מים, מידע, סלי מזון וציוד וכו'. התשתית הקיימת תאפשר גם רתימה מיידית לפעולות התנדבות.

איך מתחילים?

התהליך ייעשה באופן שיתופי ויכלול את הצוות החינוכי והאדמיניסטרטיבי, התלמידים, ההורים, נציגי הקהילה ונציגים ממחלקות הרשות המעורבות.
דרישות סף מבית הספר:

• שיתוף פעולה של הרשות – מחלקות חינוך, קהילה, רווחה, יחידה סביבתית / איגוד ערים.
• מנהל.ת וצוות חינוכי מוביל בעלי עניין ומחויבות לקדם את המהלך.
• מפגשי למידה והכשרה לכלל צוות ביה"ס.
• הקמת צוותי פעולה בתחומי התשתיות, הקהילה, הפדגוגיה והתרבות הארגונית, ועבודה על 3-4 פרויקטים חוצי תחומים.

קיימת אפשרות לשתף פעולה עם איתן שקד ומדריכי מרחב תחושות בעבודה ישירה עם התלמידות.ים. לדוגמה ניתן להקים יחד עם התלמידים גינה קהילתית, מרחב ליצירה חופשית בחומרי טבע או "מרחב תחושתי" בחצר בית הספר, תוך גיוס כוחות הקהילה.

המיזם מתואר בהרחבה במאמר זה, ובפרק החינוך "בי"ס כמרכז חוסן אקלימי" במדריך הממשלתי לרשויות להערכות לשינוי אקלים.

בית ספר שמעוניין להיכנס לתהליך הכולל ליווי צמוד של הרשת הירוקה

מוזמן לפנות אל ד"ר גליה חנוך רועה galia@reshet-yeruka.net

מאמר זה ועוד מאמרים שלנו על חינוך לקיימות ולמשבר האקלים התפרסמו בהגיע זמן חינוך – המגזין לא.נשי חינוך והוראה.