בקיץ 2023 התקיים ברמת הנדיב סמינר "באים בטוב – חשיבה חיובית בחינוך הסביבתי", שאותו הובילו הפורום לחדשנות חינוכית מחוז חיפה, מחלקת החינוך ברמת הנדיב, הרשת הירוקה ושותפים נוספים. בסמינר התארחה הפסיכולוגית ד״ר קרן אור חן, מנהלת המרכז הקליני הבין תחומי ומקימת היחידה למדעי האושר באוניברסיטת חיפה, שדיברה על דרכים לשפר את רמת האושר והתקווה. הבאנו כאן תמצית של דבריה:
מהו אושר?
לפי מילון אבן שושן, הוא "נחת, מזל טוב, הרגשה כללית של נעימות הנובעת מהצלחה ומשביעות רצון רבה". אושר הינו סך תחושותיו החיוביות של האדם. כשאנחנו הופכים למאושרים יותר, אנחנו מגבירים את תחושת השמחה, הסיפוק, האהבה. אנו משפרים את בריאות הגוף והנפש, מחזקים את תחושת הביטחון העצמי וההערכה העצמית. אנו לומדים להאמין בחשיבות ובכבוד שמגיעים לנו. אושר בחיינו תורם לא רק לעצמנו אלא גם לשותפינו, לבני המשפחה שלנו, ואפילו לחברה כולה שאנו חלק ממנה.
המדע והמחקרים מראים כי מעגל האושר בחיינו מורכב משלושה פרמטרים:
50% – נקודת המוצא של האדם בחיים
10% – נסיבות החיים של האדם
40% – פעילות מכוונת של האדם
אין אושר ללא פעולה. אם רגשות פסיביים וחוסר טעם לחיים משתלטים עלינו כשאנו נתקלים בסיטואציה או בחוויה שמקורה בנקודת המוצא או בנסיבות החיים שלנו, ניתן לשפר ולאזן זאת באמצעות ה-40% של הפעילות המכוונת, באופן החשיבה ובמטרות שאנו מציבים לעצמנו בכל יום.
10 אסטרטגיות פעולה שנבדקו מחקרית לשיפור רמת האושר שלנו:
א. להכיר תודה (הודיה) – הכרת תודה היא מעצימה חוויות חיוביות, תחושת הביטחון והערך העצמי, מסייעת להתמודד עם מצבי לחץ וטראומה, מעודדת התנהגות מוסרית, מסייעת בבניית קשרים חברתיים, מדכאת השוואה קנטרנית עם אחרים, מפחיתה רגשות שליליים.
ב. לטפח אופטימיות – האופטימיסט אינו מתעלם מן השלילי או נמנע ממידע לא נעים, אולם מחשבות אופטימיות גורמות לאנשים לא לוותר בקלות. אופטימיסטים לוקחים על עצמם מגוון גדול של משימות חיים ומצליחים בהם.
ג. להימנע מחשיבת יתר – חשיבת יתר היא חשיבה מופרזת, אינסופית, פסיבית וחסרת תועלת. במקומה עלינו לשקוע בפעילויות, שמסיטות את האנרגיה שלנו למחשבות חיוביות יותר שאינן מעוררות חרדה.
ד. להימנע מהשוואה חברתית – השוואה חברתית עלולה להוביל לרגשי נחיתות, למצוקה, לאובדן ערך עצמי ולתחושת אשם.
ה. להשקיע בקשרים חברתיים – יש לנו כבני אדם צורך חיוני "להשתייך", להיות חלק ממארג חברתי וליצור קשרים חברתיים איכותיים וחיובייים. בנוסף, לא נצליח להגשים רבות ממטרותינו ללא שיתוף פעולה ועזרה מאחרים.
ו. לפתח אסטרטגיות להתמודדות – הפחד מכישלון הינו חלק בלתי נפרד מהחיים. התמודדות עם חוויות טראומטיות גורמות לנו לצמוח מהמקום הנמוך שהגענו אליו ולמצוא משמעות חדשה.
ז. ללמוד לסלוח – זה חשוב למעננו ולא למען מי שעשה לנו עוול. הצמדות למרירות או לשנאה פוגעת בנו יותר מאשר במושא השנאה. סליחה מביאה לרווחה אישית ולבריאות הנפש ומשחררת מכעסים, מעוינות, מחרדות ומזעם.
ח. לזרום ולהשלים – כשאנחנו מקבלים את המציאות ומשלימים איתה השלמה מלאה, על הטוב ועל הרע שבה, וכשאנחנו מרשים לרגשות המכאיבים כמו הטובים לזרום אצלנו בטבעיות ובחופשיות, הלחצים שלנו ייחלשו עם הזמן ותתעצם תחושת אושר. כשאנו מקבלים טוב ורע בחיינו במקום להתנגד, אנו יוצרים בגופינו צינור זרימה מוליך מה שבהכרח יביא אושר לחיינו.
ט. ליהנות גם מהדרך – החיים הם אינם מירוץ להצלחה. יש להבין ולקחת בחשבון שיהיו גם מכשולים וכשלונות בדרך. אדם שהגדיר לעצמו מטרות בחיים, והוא חותר להגיע אליהם, צריך ליהנות גם מהדרך אל היעד.
י. לטפח את הגוף והנפש ולהתענג על הנאות החיים – פעילות גופנית טובה לבריאות וממריצה אותנו. לכן יש למצוא פעילות שמתאימה לנו וגורמת לנו הנאה. עלינו גם לחייך אל העולם והעולם יחייך אלינו. חיוך מסלק רגשות שליליים. עלינו ללמוד להתענג על החוויות החיוביות בחיים. זה אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר של האושר. ליהנות מכל מה שאנו עושים בכל רגע ורגע בחיינו.
למה חשובה לנו התקווה?
כיום כבר ידוע כי תקווה היא תכונה נלמדת, הנבנית על בסיס של חשיבה. מעניין גם לדעת כי התקווה היא מדבקת, כלומר אנשים בעלי רמה גבוהה של תקווה נוטים "להדביק" בכך את סביבתם, וכך קורה גם עם ייאוש. גם הוא מדבק.
אנשים בעלי מדדי תקווה חיוביים נמצאו עמידים יותר, ונשארים חדורי מוטיבציה גם כאשר נתקלו בקשיים במהלך הדרך. בנוסף, הם מצליחים לעודד את עצמם לכיוון "הצעד הבא" או מלכתחילה להצליח להציב לעצמם יעדים ארוכי טווח, ולפרק אותם לצעדים קטנים לעבר המטרה הגדולה.
מחקר משנת 2007 הצביע על כך, שהאחראים על הטיפול בילד הם אלו שמאיצים או מאטים התפתחות של תקווה בילדים שבהם הם מטפלים. ילדים בעלי רמה נמוכה של תקווה הם בעלי סיכון גבוה יותר לנשור מבית הספר ולא לסיים את לימודיהם. אולם אפילו שביב קטן של תקווה יכול לעודד ולהגביר את המוטיבציה, שתסייע לילד למצוא דרכים להגשים את שאיפותיו.
10 דרכים להעצים תקווה בילדים
- למידה – יש ללמוד על החשיבות של התקווה בחיינו ולנהל שיחה כזו גם עם הילדים על מנת להבהיר להם את הקשר בינה לבין היכולת להשיג תוצאות חיוביות בחיים.
- הגדרת מטרות – על המטרות להיות ברורות, פנימיות, רלבנטיות ומתוך בחירה אישית ולא חיצוניות לילד. יצירה של רשימת מטרות אופרטיביות שהן גם מדויקות וגם חיוביות. על המטרות להיות מותאמות ליכולותיו ורמתו של הילד ומופרטות למטרות משנה.
- צעדים קטנים – חשוב לפרק את המטרה הגדולה למשימות קטנות, לפי רצף הגיוני לביצוע. ליד כל מטרה על הילד לרשום מספר אופנים בהם הוא יכול לפעול על מנת להשיג אותה, עדיף להיעזר באדם נוסף לביצוע המשימה הזו, אדם נוסף מביא ארסנל נוסף של רעיונות.
- דרכים מגוונות – חשוב למצוא כמה דרכי פתרון חלופיות להשגת כל מטרה, עוד לפני שהביצוע החל בפועל וזאת על מנת תחושת ייאוש. הם צריכים להבין שגם אם דרך אחת לא מצליחה תמיד קיימת האפשרות לנסות לפעול בדרך אחרת.
- אימון "על יבש" – על הילד לדמיין (ולרשום ביומן) באופן מדויק כיצד הוא מתכוון לממש את פעולותיו. אימון מסוג זה יסייע לילד להתמודד פסיכולוגית עם מימוש הפעולה ועם בחירת הדרך הטובה ביותר להשגתה וליצירת מוטיבציה לפעולה.
- פיתוח יכולות – יש לסייע לילד למצוא את המיומנויות הטכניות הדרושות לבצוע כל משימה ולסייע לו לפתח מיומנויות נוספות.
- שימוש בטרמינולוגיה חיובית (מה אני כן, במקום מה אני לא) ולהחליף את הביקורת העצמית הנוקבת בביקורת יותר חיובית ומועילה. לדעת להחמיא ולפרגן וגם לקבל מחמאות.
- שימוש במודלים – מומלץ להשתמש בסיפורי הצלחה כמודל לחיקוי.
- עבודה קבוצתית – יש לעודד פעילות קבוצתית ושיתוף פעולה בכיתה.
- דיווח – לאחר שהתלמיד מתנסה ומיישם את הפעולות בחייו הוא מדווח על ההתקדמות. יש לבחון את הפעולות שהצליחו וגם את אלו שנכשלו על מנת להפיק מהן לקחים ולעודד מוטיבציה להמשך. יש להמשיך את התהליך עם הילד עד שיתפוס את הרעיון.
מוזמנות.ים לקרוא גם את דבריו של רוהאן פלאות מהרשת הירוקה, על הודיה, תקווה ויוזמה – חשיבה חיובית בחינוך