סיכום הרצאתו של אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי, בכנס "משבר האקלים ונפש האדם", ינואר 2020
מה זה שינוי אקלימי?
הגדרה של ה-IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים) קובעת כי שינוי אקלימי מוגדר כשינוי שמתמיד על פני פרק זמן ממושך של עשרות שנים או יותר. אם לוקחים את 50 השנים האחרונות רואים עלייה מאוד ברורה בטמפרטורה הממוצעת, אך אם מתייחסים רק ל-10 שנים שבין 2005 עד 2014 לא רואים מגמה כלל. לאור ההגדרה של ה-IPCC אין הדבר מלמד שההתחממות נפסקה. בגרף של ממוצע הטמפ' בכל עשור רואים באופן ברור את העלייה בשלושת העשורים האחרונים.
משבר האקלים – מה קורה בישראל?
בישראל העלייה חריפה יותר מהממוצע העולמי. כשבוחנים את 15 השנים האחרונות, רואים עלייה של 1.3 מעלות מעל לממוצע הרב שנתי (1961-1990). שנת 2010 בולטת במיוחד (השנה שבה הייתה השריפה בכרמל) עם כמעט 3 מעלות מעל הממוצע. זו הייתה השנה החמה ביותר שנמדדה אי פעם בישראל. גם 2018 הייתה חמה מאוד, והיא השנה השנייה החמה ביותר שנמדדה.
משבר האקלים – מה צפוי בעתיד?
מהרצה של מודלים שונים ניתן לראות כי:
הטמפ' הממוצעת בארץ צפויה לעלות עד סוף 2050 בעוד 1.2-0.9 מעלות.
יש עלייה במספר הימים והלילות החמים וירידה במספר הימים והלילות הקרים, והמגמה הזו תתגבר.
כמות המשקעים הממוצעת תפחת בכ-15-25 אחוז עד סוף המאה ה-21, אך זאת ביחס לתקופה 1990-1961. בהשוואה לתקופה האחרונה הירידה תהיה מעט מתונה יותר.
צפויה הפחתה במספר ימי הגשם והתארכות קלה בתקופות היובש בתוך עונת הגשם.
עליית הטמפרטורה הממוצעת בעונת הקיץ משמעותית יותר בהשוואה לשאר העונות.
מספר הימים שבהם טמפ' המינימום ביממה גבוהה מ-20 מעלות (לילות חמים): ב-30 השנים האחרונות יש עלייה בסדר גודל של 30-40 ימים יותר ממה שהיה מקובל קודם, ובתחזית עד 2050 יהיו עוד 10-15 ימים כאלה חמים.
[יש צורך להקים מרכז חישובים לאומי להרצת מודלים ברזולוציה גבוהה יותר כדי לקבל תשובות משמעותיות יותר].
משבר האקלים – משקעים עד כה:
בצפון מזרח הארץ יש מגמת התייבשות וירידה בכמות המשקעים.
לפי מדד ה-Standardized Precipitation Index, מדד מומלץ ע"י הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) למדידת הגירעון (או העודף) במשקעים, בין השנים 2013-2018 נמדד בצפון הארץ יובש קיצוני. רשות המים דיברה אז על 5 שנות בצורת.
דווקא בשנה האחרונה התמונה התהפכה: צפון הארץ קיבל הרבה מאוד גשם, באופן קיצוני. עד ה-8 בינואר השנה רואים שצפון הארץ קיבלו 150% או יותר מהממוצע לאזור. עם זאת, למרות שיש לנו שנים כאלה, המגמה על פני שנים רבות מראה על ירידה בכמויות המשקעים. הבצורת בוא תגיע.
הערכה לעתיד: כשמדברים על משקעים המודלים מראים שהפחיתה תהיה מתונה ב-20 השנים הקרובות, אולם הולכת ומתגברת ככל שמתקדמים בשנים.
משבר האקלים – אירועי קיצון:
בתל אביב מדדנו החורף, לפרק זמן קצר, ירידת כמות גשם נדירה בעוצמתה וחריגה ביותר. אולם אירועים חריגים ונדירים כאלה יכולים להתרחש בכל אקלים שהוא. למשל, הטמפ' הגבוהה ביותר אי פעם בארץ נמדדה ב-1942, והשלג הכבד ביותר שכיסה את כל הארץ למעט הערבה התרחש ב-1950.
אבל ככל שהעולם חם יותר, עולה הסיכוי שאירועים כאלה או חמורים מהם יתרחשו.