מדברים אקלים – גם בפורים

לקראת פורים, אנחנו ברשת הירוקה מציעים לעצור. כן, לעצור רגע ולחשוב: מה משמעות החג הזה בשבילי? מה משמח בו? מה מטרתו? העצירה הזו יכולה לחולל שינוי בדרך שבה נחליט לחגוג את החג – מהתחפושת שלנו, דרך משלוחי המנות שנכין, קישוט המסיבות שלנו ועוד. גם בפורים, כמו בכל יום, אנחנו תמיד במחשבה על שינויי האקלים שאנו כבר חווים, ושעוד צפויים להקצין. פורים ואקלים? מתחילים:

צמצום צריכה היא אחת הדרכים המשמעותיות להקטנת טביעת הרגל האקולוגית שלנו, ובפרט טביעת הרגל הפחמנית (כלומר פליטות של גזי חממה). את הצמצום הזה אפשר לעודד בהיבטים שונים של חגיגות הפורים, החל בתחפושות וכלה במשלוחי המנות.
אז הנה כמה הצעות ונקודות למחשבה, שיגדילו את המודעות שלנו לשינויי האקלים ויצמצמו את ההשפעה שלנו עליהם בפורים השנה:

תחפושות: תרבות צריכה או עשה זאת בעצמך

תחפושות מוכנות וקנויות הן חלק מתעשיית הטקסטיל והאופנה העולמית ורובן מיובאות מהמזרח הרחוק. ידוע כבר כי תעשייה זו היא אחד הגורמים העיקריים לפליטות גזי חממה ולזיהום סביבתי חמור.
נושא לדיון: מי מכין את הבגדים שלנו ואיך הם מגיעים אלינו? הם נכון לקנות בגד או תחפושת שאותם נלבש רק פעם או פעמיים? האם אנחנו יודעים מה עושים עם כל הבגדים שכבר לא צריכים, שזרקנו או שבכלל לא נקנו? (מידע רב ניתן למצוא בחוברת "אופנה מהירע").
מה אפשר לעשות: במקום לקנות תחפושות אפשר ליזום בקהילה מסורת של החלפת תחפושות, שוק קחתן של תחפושות, תחפושות מאולתרות מחומרים שכבר יש לנו, תחפושות מהטבע ועוד. יצירת תחפושות בעצמנו היא הזדמנות ליצור חיבור עם הילדים, חיבורים בקהילה, ליצור ולבלות זמן איכות ביחד, ו"על הדרך" להעביר מסרים של צמצום צריכה, "אני יכול.ה להכין לבד" ועוד.

קישוטים לא חד פעמיים

התרבות שלנו מקדשת נוחות והביאה למבול של מוצרים בשימוש חד פעמי, רובם עשויים פלסטיק.
נושא לדיון: מה ההבדל בין מוצר עשוי פלסטיק שזרקנו לפח, לבין משהו שעשוי מקרטון? מה זה זמן התכלות ומהו זמן ההתכלות של חומרים שונים? מה קורה לדברים ששמנו בפח, לאן הם מגיעים?
מה אפשר לעשות: נחשוב יחד איך ניתן לקשט בלי להשתמש בחומרים חד פעמיים, אלא עם חומרים בשימוש חוזר, עם חומרים מהטבע וכדומה. זו הזדמנות ל"הנמכת הגדר" בין בית הספר לקהילה שמסביבו, ולהיעזר בהורים מוכשרים ואכפתיים, בשכנים של הגן/בית הספר ובאנשים מהקהילה. ואולי אפשר בכלל לחגוג בחוץ בטבע בלי קישוטים?

עושים רעש מרעשנים

אנחנו מכירים סוגים שונים של זיהום, כמו זיהום הקרקע או האוויר. אבל גם רעש חזק הוא סוג של זיהום ומזיק לבריאותנו.
נושא לדיון: מה זה בעצם רעש? איך אנחנו מרגישים ליד משהו או מישהו שמשמיע רעש חזק מאוד? מי מחליט מה נחשב לרעש? אם יש מד דציבלים בגן או בבית הספר אפשר להדגים איתו סביבות רועשות שונות.
מה אפשר לעשות: ניצור "רעשנים אקולוגיים" ע"י שימוש בחומרים בשימוש חוזר וחומרים מהטבע. לדוגמה, בקבוק או שני גביעי יוגורט/אקטימל וכד', שלתוכם מכניסים זרעים כלשהם, אורז או אבנים קטנות, סוגרים עם מסקינג טייפ חזק והנה רעשן. מקשטים מבחוץ למשל עם גרביים שמכסות את הבקבוק, ועליהן מחברים עיניים, עניבה וכדומה כיד הדמיון הטובה.

משלוחי מנות והתייחסות למעגלי חברה-כלכלה-סביבה

המנהג של משלוח מנות הוא הזדמנות לדבר מתנות בכלל. למה אנחנו אוהבים לתת ולקבל מתנות, והאם כל מתנה היא בעלת ערך בעינינו (מחבר שוב לתרבות הצריכה).
נושא לדיון: לשם מה נועדו משלוחי מנות לאביונים? איך זה מתחבר לעולם שלנו היום? אולי אם נהיה יותר חברתיים וסביבתיים, זה יהיה גם יותר כלכלי בשבילנו? השיח עם התלמידים למי אפשר לתת משלוחי מנות ולשמח אותם, ובחירה למי לתת – יכולה להעצים תחושות טובות שנוצרות מנתינה, לחבר את התלמידים לאנשים שונים בקהילה שלא הכירו ועוד. מוזמנים לקרוא מאמר שלנו על נתינה במקום מתנה.

א. סביבתי: ליזום משלוחי מנות המבוססים על יצירה ולא על צריכה. לדוגמה הכנת האריזה בעצמנו מחומרים בשימוש חוזר, הכנת משלוחים צנועים ובסטנדרט אחיד כדי למנוע תחרויות ועוגמת נפש. אפשר לבקש שפריט אחד במשלוח המנות יהיה יצירה של הנותן ולא משהו קנוי, למשל ציור או שיר. אולי אפשר להחליט על פחות ממתקים או ללא ממתקים כלל. כל קהילה יכולה להחליט מה מתאים לה, ולצמצם את טביעת הרגל שלה ואת התחרות, ולהגדיל את הנתינה מהלב ותשומת הלב לאחר.
ב. מעגל מתנות: במקום משלוחי מנות – כל תלמיד/ה מביאים חפץ יד שנייה משלהם לתת (ספר, משחק, צעצוע), עם פתק שבו אפשר לכתוב מה החפץ הזה בשבילי, למה אני שמח/ה לתת אותו וחושב/ת שהוא שימושי, ועוד… ואז לעשות מעגל מתנות בין התלמידים. אפשר לעשות מעגל מתנות גם בחדר המורים!
ג. חברתי בקהילת בית הספר: אפשר לשוחח בכיתה על מי האנשים שאיתנו בבית הספר או בקהילה ולא זוכים להרבה תשומת לב ביום יום, ואפשר להקדיש להם משלוחי מנות, כמו אב/אם הבית, המנקים.ות, השומר.ת. אפשר לנצל את הנתינה למפגש עם האנשים האלה, לשמוע את הסיפור שלהם או משהו אישי שלהם, ולהכיר אותם קצת יותר לעומק.
ד. חברתי מחוץ לקהילת בית הספר: אפשר לתרום משלוחי מנות למקומות כמו בתי חולים, לבקר בתי אבות ולתת להם משלוחי מנות, או מקומות אחרים בקהילה ובשכונה.

פורים ואקלים – חומרי העשרה לכיתות הגבוהות:

• מאמר מתוך אתר "הידען": "התחפושות הירוקות של החברות הגדולות" – האם חברות גדולות, שטוענות שהן פועלות לצמצום הנזק שהן גורמות לסביבה, באמת מחוללות שינוי או שהן רק "מתיירקקות" (גרין ווש)?
• "מסיבות התחפושות מן הטבע": כתבה מקסימה על תחפושות בטבע – אפשר להראות בכיתה ולחשוב על תחפושות בהשראת בע"ח בטבע, וגם להמציא בע"ח/צמחים עם תחפושות מקוריות משל עצמם, בהתאמה לשינויי האקלים או כל חשיבה אחרת בהשראת התחפושות מהטבע.
• "בגלל גרטה והשריפות – אליה מחפש תחפושת אקולוגית לפורים": סרטון הומוריסטי של אליה גרינפלד ודניאלה רגב, של כאן 11, על איך להתחפש ממה שיש בבית ולצמצם פגיעה בסביבה והשפעה על משבר האקלים.

ליקטה וערכה: הילי אגין – הרשת הירוקה