רוצים קסם שמפחית את רמות המתח והחרדה ומשפר את תחושת הרווחה, היצירתיות והשלומות של התלמידות והתלמידים? הכירו: הטבע.
השערת הביופיליה (Biophilia Hypothesis) טוענת שבני אדם התפתחו לצד הטבע ופיתחו זיקה טבעית אליו. ואכן, מחקרים רבים מראים בעקביות, כי לשהייה בסביבה הטבעית יש השפעה מיטיבה עלינו ועל בריאותנו הפיזית והנפשית. הנה כמה דוגמאות:
חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד הראו כי שהייה בטבע במשך 30 דקות בלבד הפחיתה את רמת הורמון הסטרס קורטיזול אצל משתתפים, ועוררה תחושות של רוגע ושלווה.
אנליזת מחקרים משנת 2023 מצאה כי טיולים קצרים ביער ("אמבטיות יער") הפחיתו תסמיני חרדה ודיכאון.
מחקר (2020) מצא כי ילדי גן ששהו בחוץ בסביבה ירוקה כל יום הפגינו יותר ויסות עצמי מילדים שיצאו לטבע רק פעם בשבוע.
כאמור, זהו רק מדגם זעיר מתוך מחקרים רבים, וככל שמצטברים יותר נתונים כך מתבהרת התמונה: מגע עם הטבע וחשיפה אליו היא דרך פשוטה ונגישה לשיפור הבריאות הפיזית והנפשית ומומלצת לכל אדם, ובוודאי לילדים. והחדשות הטובות? שלא חייבים לצאת לטיול של שלושה ימים ביער עבות. גם שהות בגינה עירונית מוצלת, בין שיחים ועצים, יכולה "לספק את הסחורה".
אז איך אפשר להנגיש את הטבע לתלמידות ולתלמידים, ששוהים שעות רבות ביום בתוך כיתות? הנה 10 דרכים, מהפשוטות ביותר ליישום ועד כאלה "למתקדמים":
1. לקשט את הכיתה בעציצים
דו"ח של ארגון הבריאות העולמי קבע כי באוויר של חללים סגורים יכולים להימצא פי 12 יותר חומרים מזהמים מאשר באוויר הפתוח. צמחים, בנוסף להיותם אסתטיים ויפים לעין, יכולים גם לטהר את האוויר ולהפחית רמות של פחמן דו חמצני. אז מתקינים כמה מדפים, מביאים ייחורים מצמחים נפוצים כמו פוטוס וירקה מצויצת, שותלים אותם במיכלים בשימוש חוזר ומקצים תורנים שבועיים שאחראים להשקות ולבדוק שהכול בסדר.
2. להכין אוסף כיתתי של מסלולי טיול מקומיים
מבקשים מכל תלמיד.ה לתאר מקום טבעי שהם אוהבים לטייל בו או לשהות בו ביישוב שלכם. זה יכול להיות הפארק העירוני, מסלול הליכה מוצל, ואדי, נחל, חוף או אפילו עץ מרשים. את כל ההצעות וההמלצות מאגדים לאלבום כיתתי, שכל אחד יכול לעיין בו ולקבל רעיונות. אפשר גם לשאול בשיעור חברה מי טייל לאן השבוע, ולהפוך את הנושא לשגור ומדובר בכיתה.
3. לצאת לטיול חודשי / שבועי קבוע
כאן על המורה לעשות עבודה מקדימה, ולבדוק איפה יש מקום ירוק וטבעי במרחק הליכה סביר מביה"ס. זו יכולה להיות אפילו גינה עירונית מוצלת ונעימה. לאורך השנה יוצאים בקביעות, תמיד לאותו מקום, ופשוט שוהים בו בלי מטרה מיוחדת. אפשר לשחק משחק חופשי, לצייר, לבהות, לאכול ארוחת עשר, לשים לב לשינויים בהשוואה לפעמים קודמות, לדבר במעגל על נושא נבחר או על משהו שעולה ספונטנית, להקריא סיפור ולחזור לכיתה. פה תמצאו עוד הצעות להתנהלות ומשחקים לימי חוץ ויער.
4. לאמץ אתר טבע / פינה ירוקה ולטפח אותם
הרעיון הוא לקחת אחריות על מקום, להכיר אותו, לשמור עליו ולחולל בו שינוי לטובת כולם. גם כאן לא צריך ללכת רחוק או מסובך. אם אין בקרבת בית הספר ערוץ נחל, חורשה או דיונת חול, אפשר לבחור בגינה עירונית קטנה או אפילו בחלקה עזובה ולא מטופחת ביישוב, שאותה נאמץ ונטפח. ננקה את המקום, נשים שלטים על העצים, אפשר לשתול צמחים או לזרוע פרחי בר, לבנות פינת ישיבה ממשטחי עץ. אפשר לקיים שם שיעורים או לעודד את התלמידים להגיע לשם עם המשפחות. חשוב להטמיע הרגלים כמו אפס פסולת – לא מביאים כלים רב פעמיים ושקיות שמתעופפות ברוח.
5. לצאת לשיעור חינוך גופני בטבע
במקום בחצר או באולם הספורט, מה דעתכם להעביר שיעורי חנ"ג בחיק הטבע? ריצה, קפיצה, טיפוס – הכול אפשר לעשות בשטח טבעי. אפשר גם להיעזר בתוואי השטח לצורך הפעילות, למשל לטפס על סלעים או לדלג מעליהם, להתנדנד מענף, שיווי משקל על עץ שנפל וכד'. ריכזנו כאן דף עם הצעות.
6. לצאת ללמד מחוץ לכיתה
כמעט בכל המקצועות אפשר למצוא נושאים, שאותם ניתן ללמד מחוץ לכותלי הכיתה. השהות בחוץ הופכת את הלמידה ליותר משחקית ולא פורמלית, משתפת את כל החושים, יש גם יותר אינטראקציות חברתיות שאין בכיתה וחיבור מוחשי בין המציאות לחומר הנלמד.
רוצים להתנסות? הנה מאמר שלנו על איך מתחילים ללמד בחוץ. מעוניינים בסדנה של הרשת הירוקה על הוראה חוץ כיתתית? הזמינו אותנו.
7. לצאת למסלול בוקר יומי
פותחים כל בוקר במסלול פעילות קצר של רבע עד חצי שעה בשטח חצר בית הספר והמרחבים השונים שבה. המסלול כולל הליכה, דילוג, קפיצה, מתיחות, עצירה להביט במשהו מעניין ועוד כיד הדמיון. בהתחלה המורה מובילה את הטור, אבל לאחר שההרגל מוטמע אפשר לתת לתלמיד.ה שרוצים להוביל. אפשר גם לבנות "מסלולים" שונים בחצר, למשל מסלול בעקבות צבעים, בעקבות חושים וכד'.
8. מדיטציה שבועית בטבע
מה דעתכם להתחיל או לסיים את השבוע במפגש קצר של שקט, בהייה והתכנסות? מאתרים מקום מוצל ונעים בחצר בית הספר או במקום סמוך ונגיש לטבע, פורשים מחצלת ומתמסרים. המורה מנחה את התלמידים: לשים לב לתחושות הגוף, לנשימה, לרוח, לריחות, לצלילים…, לעצום עיניים או לבחור נקודה ולהתמקד בה. הפעילות לא צריכה להיות ממושכת ובסוף אפשר לשתף מה הרגשנו. כאן תמצאו עוד טיפים למפגש שכזה.
9. להקים גינה בחצר בית הספר
זה פרויקט ארוך טווח אבל מתגמל מאוד. מאתרים שטח פנוי בחצר, בונים כמה ערוגות בעזרת קרשים שאספנו, מארגנים השקיה (בעזרת אב הבית) ומתכננים שתילות בהתאם לעונות השנה. הילדים מתרגלים עבודת כפיים, אחריות וגם סיפוק והשתאות מהתוצרת שהצמיחו. אפשר לגדל צמחי תבלין, ירקות, צמחים מזמני חרקים וגם להשאיר פינה לפרחי בר. קראו כאן איך בונים גינה מזמינה.
10. ליירק את בית הספר
גבירותיי ורבותיי, מהפך! הרעיון הוא לאתר כמה שיותר מרחבים בשטח בית הספר שניתן להכניס אליהם צמחייה. אפשר להוסיף עציצים גדולים ואדניות, לבנות קירות ירוקים, לטעת עצים מצלים או בוסתן עצי פרי, לבנות גינה על הגג, להיפטר מיריעות ה"דשא" פלסטיק (מי שרוצה ללמוד יותר על הנזק הבריאותי שלהן – קראו כאן) ולתת לשטחים "להתפרא" ועוד ועוד. זה לא צריך להיות מהפך כולל ויקר, אפשר להתחיל בצעדים קטנים ולהיעזר במומחים לצורך התכנון העתידי. וכמובן שנדרשת מעורבות ומחויבות של הנהלת בית הספר ואולי של גורמים נוספים ברשות המקומית.
לתכנית "פיתוח מרחבים ירוקים בראי האקלים" בגפ"ן.
- כתבה זו התפרסמה גם בהגיע זמן חינוך – הניוזלטר החינוכי המוביל בישראל